בעשור האחרון חלה עלייה בשיעורי הזכאות לבגרות

בעשור האחרון חל גידול של 37% במספר התלמידים הלומדים במוסדות החינוך של מדינת ישראל. חלה עלייה בשיעור הזכאות לבגרות, גדל אחוז התלמידים שנבחנו במספר יחידות מוגבר במתמטיקה ואנגלית והצטמצם הפער בין הזכאים לבגרות בחינוך הערבי לחינוך הערבי. מנגד, המגזר הבדווי נותר הנכשל ביותר, מתחזקת המגמה של חוסר אינטגרציה בקרה עולי ברה"מ לשעבר, ומקצוע ההוראה - נשאר לנשים בלבד. כך עולה מפרסום חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

התלמידים האתיופים נוטשים את החינוך הממלכתי-דתי

במהלך העשור האחרון, עלה שיעור התלמידים ילידי אתיופיה שלמדו במסגרת החינוך הממלכתי וירד שיעורם בחינוך הממלכתי-דתי. בשנת תשנ"ח (1997/98) - 71% מהבנים ו-77% מהבנות למדו במוסדות של הפיקוח הממלכתי-דתי, לעומת שנת תשס"ד (2003/04) שבה 64% מהבנים ו-72% מהבנות למדו בפיקוח הממלכתי-דתי.

בקרב ילידי אתיופיה יש מגמה של בחירה שכיחה יותר בנתיב הטכנולוגי לעומת הנתיב העיוני. בשנת תשנ"ה (1994/95) 68% מהבנים ו-54% מהבנות למדו בנתיב הטכנולוגי, לעומת שנת תשס"ד (2003/04) שבה 52% מהבנים ו-36% מהבנות למדו בנתיב זה.

בחינוך העברי, כ-40% מהורי התלמידים הם בעלי 13 שנות לימוד ומעלה, לעומת כ-10% מהורי התלמידים בחינוך הערבי.

התלמידים העולים מצמצמים את הפערים

במהלך העשור האחרון הצטמצמו פערים בין קבוצות העולים (ילידי בריה"מ לשעבר וילידי אתיופיה) לבין ילידי ישראל הקשורים לשיעורי הזכאות לתעודות בגרות.

האינטגרציה פעלה טוב יותר בקרב העולים האתיופים

במהלך העשור האחרון, התפתחו תהליכי האינטגרציה של העולים מבריה"מ לשעבר ומאתיופיה בכיוונים מנוגדים. בקרב ילידי בריה"מ לשעבר התחזקה מגמה של חוסר אינטגרציה, ואילו בקרב ילידי אתיופיה התגברה האינטגרציה. דוגמה מובהקת לכך ניתן למצוא בבתי הספר השייכים לפיקוח הממלכתי-דתי: בשנים 2003-2004למד יליד בריה"מ לשעבר בשכבות יא-יב ובה 33% ילידי בריה"מ לשעבר, לעומת 19941-995, אז היו בשכבה 18% ילידי בריה"מ לשעבר. לעומת זאת, יליד אתיופיה למד בשכבה ובה 24% ילידי אתיופיה ב-2004 לעומת 49% ב-1995.

האינטגרציה משפיעה על שיעורי הזכאות לבגרות

שיעורי התלמידים הזכאים לתעודת בגרות בקרב עולי בריה"מ לשעבר, עולי אתיופיה וילידי ישראל גבוהים יותר בשכבות בתי ספר שבהן הרכב התלמידים דומה להרכב הממוצע של כלל התלמידים. בשכבות שבהן קיימת אינטגרציה נמוכה (שכבות שבהן יש שכיחות גבוהה יחסית של עולי בריה"מ לשעבר או של עולי אתיופיה) שיעורי הזכאים לתעודת בגרות יהיו נמוכים יותר הן בקרב תלמידים עולים והן בקרב ילידי ישראל.

יותר נבחנים ברמה מוגברת במתמטיקה ואנגלית

במהלך העשור האחרון חלה עלייה באחוז התלמידים שנבחנו במספר יחידות מוגבר במקצועות מתמטיקה ואנגלית (9 או 10 יחידות בבחינות הבגרות במתמטיקה ואנגלית יחד), בקרב התלמידים בחינוך העברי הזכאים לתעודת בגרות וגרים ביישובים השייכים לאשכולות הנמוכים של המדד החברתי-כלכלי.

בתשנ"ה 27% מהזכאים לתעודת בגרות הגרים ביישובי אשכולות 3-4 נבחנו ברמה מוגברת זו. השיעור המקביל בתשס"ד עמד על 34%. בשאר האשכולות לא היו שינויים גדולים בשיעור זה במהלך העשור, כאשר ככל שאשכול יישוב המגורים גבוה יותר כך עולה שיעור הנבחנים במספר היחידות המוגבר.

בתשס"ד היו הציונים של תלמידי החינוך העברי הזכאים לתעודת הבגרות גבוהים יותר במקצועות מתמטיקה ואנגלית בכל רמות התגבור של המבחנים בהשוואה לשנים הקודמות. כך למשל, בקרב התלמידים שנבחנו בהיקף של 10-9 יחידות באנגלית ומתמטיקה (יחד), ציוניהם במבחנים במתמטיקה (ציונים חציוניים) עלו מ-85.3 בתשנ"ה ל-89.4 בתשס"ד, התלמידים שנבחנו בהיקף של 8-7 יחידות באנגלית ומתמטיקה (יחד) עלו ציוניהם במתמטיקה מ-79.9 ל-85.6 ובקרב התלמידים שנבחנו בהיקף של 6 יחידות (יחד) עלו ציוניהם במתמטיקה מ-73 ל-79.9. בשנת תשנ"ה, היו הציונים הנמוכים ביותר גם באנגלית וגם במתמטיקה בהשוואה לשנים תשנ"ח, תשס"א ותשס"ד.

ציוניהם של התלמידים הזכאים לתעודת בגרות בחינוך הערבי היו בדרך כלל נמוכים יותר בשנים הקודמות בהשוואה לתשס"ד. מתמטיקה עלו הציונים (החציוניים) באופן משמעותי יותר במהלך עשור השנים תשנ"ה-תשס"ד. בעיקר אמורים הדברים לגבי התלמידים שנבחנו במקצועות אלו ברמה של 6 יחידות באנגלית ובמתמטיקה (יחד) – תלמידים אלו זכו לציון במבחן במתמטיקה של 70.1 בתשנ"ה לעומת 81.6 בתשס"ד.

מקצוע ההוראה - מקצוע נשי

במהלך העשור, חלו שינויים דומים במאפייני כוחות ההוראה. שיעור המורים האקדמאים עלה, כך גם שיעור המורים בעלי תואר שני. אוכלוסיית המורים התבגרה - שיעור המורים בני 50 ומעלה עלה, במקביל עלה ממוצע שנות הוותק של מורים בכל דרגי החינוך, פרט למורים בבתי הספר היסודיים בחינוך הערבי.

במהלך העשור האחרון, שיעור הנשים מתוך העוסקים בהוראה בחינוך העברי עמד על כ-90% בחינוך היסודי, כ-80% בחטיבות הביניים וכ-68% בתיכונים, לעומת זאת בחינוך הערבי ניכרת מגמת העלייה בהשתתפותן של נשים בהוראה בכל דרגי החינוך.

עלייה בשיעורי הזכאות לבגרות

בשנים 1987 ל-2003 ניכרת מגמת עלייה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות, הן בחינוך העברי והם בחינוך הערבי. כמו כן, הפער בין שיעור הזכאים בחינוך הערבי לבין שיעור הזכאים בחינוך העברי הצטמצם.

במהלך העשור האחרון מדדי ההצלחה של הבנות היו גבוהים ממדדי ההצלחה של הבנים, הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי. כך למשל בשנת תשס"ד בחינוך העברי שיעור הזכאים מבין הנבחנים בקרב הבנות עמד על 73%, ובקרב הבנים – 63%. אולם, שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות מבין הזכאים לתעודת בגרות גבוה יותר בקרב הבנים לעומת הבנות הן בחינוך העברי והן בחינוך הערבי.

שיעורי הצלחה גבוהים בנתיב העיוני לעומת הטכנולוגי

במהלך העשור האחרון היו מדדי ההצלחה בבחינות הבגרות של תלמידי הנתיב הטכנולוגי נמוכים בהשוואה לתלמידי הנתיב העיוני. עם זאת חל צמצום בפערים בין השיעורים השונים. בתשנ"ה נבחנו 60% מתלמידי הנתיב הטכנולוגי בבחינות הבגרות, מתוכם 54% היו זכאים לתעודת בגרות, ו-65% מבין הזכאים עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות. כאשר בקרב תלמידי הנתיב העיוני היו השיעורים המקבילים – 81%, 75% ו-88%.

בתשס"ד הצטמצמו הפערים בין התלמידים משני הנתיבים: בנתיב הטכנולוגי היו השיעורים - 75%, 60% ו-77% (בהתאמה), ובנתיב העיוני היו השיעורים – 86%, 73% ו-85% (בהתאמה).

המגזר הבדווי - הנכשל ביותר

במהלך העשור האחרון בחינוך הערבי היו מדדי ההצלחה של התלמידים הנוצרים גבוהים בהרבה בהשוואה לתלמידים המוסלמים והדרוזים (בשנת תשס"ד, שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הנבחנים בקרב הנוצרים היו 70%, בקרב המוסלמים – 53% ובקרב הדרוזים – 48%).

מדדי ההצלחה בקרב תלמידי המגזר הבדווי נמוכים יותר בהשוואה לתלמידי המגזר הערבי והמגזר הדרוזי (בשנת תשס"ד, שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הנבחנים בקרב הבדווים היה 47%, לעומת 56% מקרב הערבים ו-51% מקרב הדרוזים).