קנס של 120 אלף ש"ח הוטל על מפעל שזיהם נחל

השופט מסארווה מוחמד בבית משפט השלום בחדרה הטיל קנס של כ-120 אלף ש"ח על מפעל הוד חפר בע"מ, המשמש כמשחטת עופות וכמפעל לעיבוד בשר, ועל זורע גיורא, מנכ"ל החברה, לאחר שהמפעל הזרים מי שופכין לנחל אלכסנדר בעקבות תקלה שקרתה במאגר השפכים שברשותו, למרות שהמפעל פעל ככל לאל-ידו בכדי לתקן את שנעשה. לפי ההחלטה הקנס יועבר לקרן למניעת זיהום הים.

המפעל נמצא אשם בחודש אפריל 06' בעבירות על החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים וחוק המים, לאחר שמאגר מי השופכין שברשותו קרס בשל תקלה טכנית, כך שמי השופכין הוזרמו לנחל אלכסנדר הנשפך לים התיכון, דבר שגרם לתמותת הדגים בנחל. כשגילה המפעל על שנעשה, פעל במהרה לתיקון התקלה.

המשרד לאיכות הסביבה טען כי יש להטיל קנס כבד על עברייני איכות הסביבה כדי שידע כל אדם כי לפגיעה באיכות הסביבה יש מחיר כבד, ומאחר וכבר קרה הנזק אין לתת משקל לעובדה כי המפעל פעל במהרה. המשרד הסתמך על פסיקה קודמת לפיה הגיעה העת להגן על נוף ארצנו ועל הקרקע, המים ובתי הגידול של החי והצומח המצויים ברשות הרבים, מאחר ועלינו לשמור על הסביבה בכדי למנוע פגיעה בעצמנו, הנהנים מהדגה, ולמען הדורות הבאים אחרינו.

המפעל טען כי אומנם קרה הנזק לסביבה, אך אין המדובר בהזרמת שפכים מכוונת המתעלמת מהוראות החוק בדבר איכות הסביבה, וכי הגביר מאז את הביקורת בכדי למנוע את הישנות התקלה, דבר שהביא לעלות של מיליוני שקלים למפעל שהוצאו בכדי לטפל במאגר מי השופכין שברשותו כדין.

השופט הביע דעתו לכך שבעוד שבעבר שמירה על איכות הסביבה נתפסה כעניין משני, כיום רואים בה כעניין עיקרי, כך שיש לעשות ככל האפשר בכדי למנוע פגיעה בסביבה. עבירות סביבתיות, לדידו של השופט, נגרמות בעיקר בשל העלות הכלכלית הניכרת הנצרכת על-מנת למנוע אותן. על כן, לשיטתו של השופט, יש להטיל קנס המשתווה או עולה על ההוצאה הכלכלית למניעת פגיעה בסביבה, בכדי שבגדר השיקולים הכלכליים של המזהמים הפוטנציאליים, יובאו בחשבון הקנסות הגבוהים שייתן בית המשפט על הזיהום, בכדי שיפעלו למניעת פגיעה סביבתית.

על כן הוטל על המפעל קנס של כ-80 אלף ש"ח, ועל מנכ"ל המפעל האחראי לפעילותו הוטל קנס של 40 אלף ש"ח. בנוסף נקבעה התחייבות כספית של כ-100 אלף ש"ח מהמנכ"ל, למניעת עבירות זהות לאלו שהואשם בהם.

יש לציין כי רף הענישה הוכפל ואף הושלש בחוק בשנים האחרונות. לאחרונה אף עברה הצעת חוק בוועדת השרים לענייני חקיקה, שהוגשה על-ידי חבר הכנסת דב חנין ונוסחה על-ידי הקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב, לפיה יוטל על העובר עבירה סביבתית קנס פי ארבעה משווי הנזק שנגרם, או מטובת ההנאה או הרווח שהשיג המזהם מהעבירה.

"החוק שהממשלה הביעה תמיכתה בו הוא תחילתה של מהפיכה בהתייחסות לסוגיות של זיהום הסביבה בישראל. הגיע הסמן שלא יהיה זה משתלם לזהם את הסביבה. החוק יוצר מנגנון כלכלי שיעביר את הנטל מהציבור הרחב אל המזהמים. חשיבותו של החוק רבה במיוחד במציאות שבה שומעים יום יום על פגיעות בבריאות הציבור עקב זיהומים סביבתיים", אמר חבר הכנסת חנין.