הרב שפירא: גם נשים מסוגלות לעבוד בחוץ

נכון הוא שתוכנית העבודה של כל העולם השתנתה מאוד; אני יודע את השוני. אתן אומרות שהיום יש בעיה מיוחדת של אישה שמפריע לה, שהיא תפוסה כל שעות היום רק בבית. כפי שהכרתי קצת את הסבתא שלי הזקנה, יכול להיות שלא הייתה מסוגלת לעבוד, לצאת מהבית.

גם נשים, כמו גברים, מסוגלות לשאת בעול ולצאת לעבוד מחוץ לבית. דברים ברוח זו אמר לאחרונה ראש ישיבת "מרכז הרב" בירושלים, ישיבת הדגל של הציונות הדתית. בשיחה עם נשות אברכי הישיבה שהתקיימה לאחרונה בביתו התייחס הרב אברהם שפירא להתלבטותן של הנשים, שבעליהן לומדים בישיבה, האם לצאת לעבוד או להיות עקרות בית.

מה היחס, שאלו הנשים, בין אישה שמתלבטת האם להישאר בבית עם הילדים או לצאת לעבוד ואיך היא תוכל להסתדר עם שני הדברים האלה ביחד. הרב שפירא, שביקש ללבן את הנושא שאל האם ההתלבטות היא במקרה שהילדים צועקים והיא רוצה לעזוב אותם וללכת לעבוד, ומשהשיבו לו כי בעלה יושב ולומד, לא חסך הרב ביקורת גם מהאברכים: "גם על הבעל יש שאלה. בשטח הזה אין הבדל בין הבעל לאישה. אם הילדים צועקים יש הבדל בין הבעל לאישה?! במקרה שהילדים יצעקו והאישה תלך - זו שאלה מוסרית לגמרי. העבודה החינוכית של אישה היא להקים את ביתה, לא תתעלם מביתה".

ראש ישיבת מרכז הרב בן ה-96 הודה כי בדורות האחרונים חלו תמורות בחברה גם בנושא זה: "נכון אני צריך לומר שיש שינוי עצום בין הדורות שלפנינו להיום. אולי אתם לא מכירים את זה. בדורות הקודמים ההבדל בין בן לבת היה הבדל עצום. בדורות הקודמים אישה היתה רק בבית. נשים בדרך כלל לא יצאו לעבוד. בדורות האחרונים היה שינוי היסטורי. הסבתא שלי לא הלכה לעבוד; הייתה רק בבית. במאה השנים האחרונות היה שינוי גדול. התפתחות העולם עם תפקידים יותר גדולים עם מעמסה יותר גדולה, עם עול יותר גדול, זה חייב לצאת לעבודה. היה אז שינוי גדול שנשים יצאו לעבוד. השינוי הזה אולי כבר מאה שנים. העולם היום הרבה יותר גדול, יותר רחב".

הרב שפירא המשיך ואמר כי אומנם נכון שיש עניין של נורמה, אך אין להתעלם מן השינוי שחל. "נורמה של אישה זה ללדת, להניק את ילדיה, לטפח את הבית שלה. אבל מעבר לזה היה שינוי במאה שנים האחרונות. היה שינוי גדול. פעם העול של קיום העולם היה [מוטל] על הגברים והיום זה שווה".

"נכון הוא שתוכנית העבודה של כל העולם השתנתה מאוד; אני יודע את השוני. אתן אומרות שהיום יש בעיה מיוחדת של אישה שמפריע לה, שהיא תפוסה כל שעות היום רק בבית. כפי שהכרתי קצת את הסבתא שלי הזקנה, יכול להיות שלא הייתה מסוגלת לעבוד, לצאת מהבית. אבל כפי שאני מכיר את הדורות הבאים, מאוד, מאוד - אפשר להגיד כמה פעמים מאוד, מאוד - נשים מסוגלות לשאת בעול, זה נורמלי", סיכם הרב שפירא.

"מה שנשים אומרות - זה תורה או לא?!"

נושא נוסף אליו התייחס הרב הוא היחס ללימוד תורה אצל נשים. הדיון בנושא זה נמצא בחברה הדתית בהתהוות, כאשר למרות הפתיחות הרווחת בקרב רבים להסכים ואולי אף לעודד את לימוד התורה, שהיה שמור עד כה לעולמם של הגברים, הדעה הרווחת מצדדת בהתמקדותן של נשים בלימוד תורה הקשור להלכות הקשורות להן וללימוד אמונה והשקפה יהודית.

נשות האברכים שאלו מה היחס לביטול תורה של נשים שלומדות, והאם חשוב לא להפריע להן באמצע שיעור. מה שעוד מאחורי השאלה הוא הקביעה כי לימוד תורה של נשים הוא דבר תפל, כלומר - מיותר אך לא פסול או מגונה. עוד שאלו האם קיים חשש ביטול תורה [עוון של הפסקה מלימוד תורה לצורך הבלי העולם, ע.י.] גם בנשים, כאשר אישה שמלמדת תורה (למשל נחמה ליבוביץ ז"ל) מפסיקה באמצע הלימוד.

"לכאורה מה שנשים אומרות - זה תורה או לא תורה?!", שאל הרב שפירא את הנוכחות. "אם מה שאומרות זה תורה - אז אם מתחזקים זה חיזוק תורה, ואם מפסיקים - זה ביטול תורה. מה השאלה כאן? תורה שייכת לכולם. נשים הן בכלל ישראל, נשים הן לא פחות מהגברים. [אמנם] נכון, [ש]יש עניין של מצוות, והתורה חילקה ביניהם [בין גברים לנשים], אבל השותפות של גברים ונשים בתורה היא אותו דבר. בשיחה מקדימה הוסיף הרב: "אבל צריך לזכור: בתנאי שזה לא יבוא על-חשבון הילדים".

עוד אמר ראש ישיבת מרכז הרב כי "האמת היא, שגם הגבר חייב שלימודו לא יפגע בילדים. אבל הסיבה שהזכרתי את זה - כי לאישה יש תפקיד; תפקיד חינוך הילדים הוא מיוחד לאישה בגלל שמהותה היא חינוך. מהותה של אישה זה חינוך. ובשותפות של כלל ישראל עם התורה אין הבדל בין אישה לגבר", סיכם הרב שפירא.