81% מהנוצרים החיים בישראל - הם ערבים

האוכלוסיה הנוצרית במדינת ישראל נאמדת כיום ב-148 אלף נפש המהווים 2.1% מכלל האוכלוסיה בישראל. רוב רובה (81%) של האוכלוסיה הנוצרית היא ערבית, עוד כ-28 אלף נפש הם נוצרים אשר עלו לישראל במסגרת חוק השבות. אף על-פי שרובה של האוכלוסיה הנוצרית היא אוכלוסיה ערבית, "ההתנהגות הדמוגרפית" שלה נבדלת מזו של שאר האוכלוסיה הערבית בישראל (שרובה מוסלמית).

האוכלוסיה הנוצרית היא אוכלוסיה עירונית ברובה: 98% מהנוצרים בישראל גרים ביישובים עירוניים (יישובים הכוללים לפחות 2,000 תושבים), לעומת 91% מהיהודים ו-93% מהמוסלמים.
60% מהאוכלוסיה הנוצרית מתגוררת בצפון הארץ.

בשנת 2005 יותר ממחצית האוכלוסיה הנוצרית הייתה מרוכזת במספר יישובים עירוניים, כגון נצרת (כ-20 אלף נוצרים), חיפה (16.9 אלף), ירושלים (14.9 אלף), שפרעם (8.7 אלף), תל אביב-יפו (5.5 אלף), אעבלין (4.7 אלף), כפר יאסיף (4.6 אלף) ונצרת עילית (4.3 אלף).

אוכלוסיה הולכת ומזדקנת

מנתוני הלמ"ס עולה כי נמשכת מגמת ההזדקנות של האוכלוסיה הנוצרית. בשנת 1955 כ-6% מכלל הנוצרים היו בני 65 ומעלה. שיעור זה עלה בהתמדה ל-7.5% בשנת 2000 ול-9% בשנת 2005. במקביל שיעור הילדים בני 0-19 נמצא במגמת הירידה מכ-50% בשנת 1955 לכ-45% ב-1980 ול-33% בשנת 2005. הסיבה העיקרית למגמות אלה היא הירידה הרצופה בשיעורי הפריון של האוכלוסיה הנוצרית במהלך השנים.

רמת הפריון של הנשים הנוצריות - בירידה

דפוסי הנישואין של האוכלוסיה הנוצרית בישראל שונים מאלה של האוכלוסיה היהודית והמוסלמית: הגיל החציוני בנישואין ראשונים של החתנים הנוצרים ב-2004 היה 28.7, גבוה בכשנה וחצי מזה של החתנים היהודים ובכ-3 שנים מזה של החתנים המוסלמים. לעומת זאת, הגיל החציוני של הכלות הנוצריות הנישאות לראשונה היה 23.5, נמוך בכשנה וחצי מזה של הכלות היהודיות, אך גבוה בשלוש שנים מזה של הכלות המוסלמיות.

בשנת 2005 נולדו 2,487 תינוקות לנשים נוצריות, כ-82% מהם לנשים נוצריות ערביות (2,031 תינוקות) ו- 18% לנוצריות אחרות (456 תינוקות). רמת הפריון של הנשים הנוצריות נמצאת בירידה לאורך השנים. מאז שנות ה- 60 ירד מספר הילדים שאישה נוצריה צפויה ללדת במהלך חייה ב-53%, מ-4.6 בשנת 1960 ל-2.2 בשנת 2005. רמה זו נמוכה מרמת הפריון הקיימת בקרב נשים מוסלמיות (4.0), יהודיות (2.7) ודרוזיות (2.6).

64% בעלי תעודת בגרות

בשנת 2005 היו זכאים לתעודת בגרות 64% מבין התלמידים הנוצרים, בהשוואה ל-50% מבין התלמידים הדרוזים ול-45% מבין התלמידים המוסלמים, ו-55% מבין כלל התלמידים בחינוך העברי.
עוד נמצא כי 90% מבין הזכאים הנוצרים עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות בהשוואה ל-71% מבין הזכאים הדרוזים והמוסלמים ו-87% מבין כלל הזכאים בחינוך העברי.