שחיקה וטראומה בקרב אנשי כוחות ההצלה

שחיקה וטראומה הן שתי התופעות הבולטות ביותר בקרב אנשי כוחות ההצלה. כך עולה (ד', 20.12.06) מסקר שערכה אוניברסיטת דרבי.

הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 101 אנשי כוחות הצלה, שכללו: אנשי זק"א, פרמדיקים, רופאים ואחיות בחדר מיון וטראומה, אנשי מד"א ומשטרה, שכולם עוסקים באופן יומיומי במגע ראשוני עם נפגעי אירועים קשים ברחבי המדינה.

מממצאי הסקר עולה, כי תופעת תשישות מצויה אצל 80% מהנשאלים, כתוצאה מהשהות האינטנסיבית לצד השכול וההרס, אשר מלווים בהעלאת שאלות קשות וחשיפה גדולה לטראומות של הנפגעים שמשפיעות על אנשי כוחות ההצלה. כמו-כן, נמצא כי תחושת חוסר האונים ואי-יכולת לסייע לנפגעים, קיימת אף היא, במיוחד לאחר פיגועים בהיקף נרחב.

על-פי הנתונים, גם תופעת הפלשבקים מזירת האירועים צפה ועולה לעיתים קרובות בקרב נשאלים שהגיעו לאירועים או בקרב אלה שמעניקים טיפול רפואי בבתי חולים לאחר הפינוי מהשטח.

הטראומה הקשה ביותר - גופות של ילדים

מנתוני הסקר עולה, כי היתקלות בגופות של ילדים קטנים גורמת לאנשי כוחות ההצלה לטראומה ולתחושת חוסר אונים בולטת, עד לכדי פגיעה של ממש באמונות יסוד של צדק והיגיון בעולמנו.

מדרבי נמסר, כי החוויה הקשה עלולה ליצור תחושה "שגם לי או למשפחתי זה עלול לקרות", וזה גורם לקשיים רבים בתפקוד בשל הצורך להפעיל מנגנון חירום של הימנעות ודיסוצאנציה.