מוקירי זכרו של אבי המדרשייה, הרב יהושע יגל, שהלך לעולמו במוצאי שבת נעלבו והופתעו כאחת. כיצד ייתכן, שאלו את עצמם, שבהספד שנפרס על-פני חצי עמוד ביומון חרדי מוביל, חלק יתד נאמן כבוד ושבחים לרב, אך השמיט את מפעל חייו אותו ניהל והכווין במשך כשישים שנים – מדרשית נעם בפרדס חנה.
הרב יגל הוא תלמיד חכם בסדר גודל שעיתון חרדי לא יכול להרשות לעצמו התעלמות ממנו ומפועלו. אפילו התואר שהוצמד לשמו, דבר שאינו נחשב לדבר של מה בכך בחברה החרדית, היה ראוי: הרב הגאון יהושע יגל, מחבר ספר נתיבות יהושע. הכל הוזכר בפירוט רב כיאה לדור הולך ונעלם, למעט הפרט הכי חשוב. ביתד נאמן סבורים כי אין ראוי לאדם שכמותו לעמוד בראש ישיבה-תיכונית, ומסתפקים בכך שהרביץ תורה לאלפי תלמידים בפרדס חנה.
למרות שהיתה למעשה הישיבה התיכונית הראשונה ששילבה לימודי קודש וחול, גם הרב יגל עצמו לא קרא למדרשית נעם ישיבה-תיכונית ועמד על כך שיהיה לה שם יחודי – המדרשיה.
למרות שהרב יגל, חרדי בעצמו, תקע יתד בעולם החרדי והכווין את תלמידיו לישיבות (כמו גם את בנו שהותיר וצמח לתלמיד חכם חרדי), העיתון עליו היה מנוי עד ערוב ימיו לא היה נאמן דיו והשמיט את מפעל חייו מאיזכור ברור. יצוין, כי לרב יגל עצמו היו קשרי משפחה עם בעלי העיתון. אלמנתו יוכבד לבית ברוורמן, היא קרובת משפחה של הרב ברוורמן הכותב ביתד נאמן.
אולם הביטוי ישיבה-תיכונית, כמוסד אלטרנטיבי שבו אפשר לחנך חוץ מישיבות קטנות, שלא הוזכר בכתבה כראוי גרם להרמת גבה בקרב רבים מקוראי היומון החרדי.
ביתד נאמן הפנו אותנו מאחד לשני, אך תשובה בסופו של יום לא קיבלנו. מעניין מה היה אומר על כך מייסד העיתון הרב אליעזר מנחם מן שך, שמלבד היותו אבי הישיבות, לימד לא עלינו – בישיבה-התיכונית "היישוב"...
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה