אתם אנשי השנה של מגזין טיים!

על שלקחתם לידיים את מושכות התקשורת הגלובלית, מימנתם ועיצבתם את הדמוקרטיה הדיגיטלית החדשה, בחרתם שלא לצפות בתוכנית הטלוויזיה אלא להדליק את המחשב שלכם ולגלוש... על כל זאת ועוד נבחרתם אתם, הגולשים, לאנשי השנה מספר אחת של המגזין טיים אשר טוען: הצרכנים באינטרנט שינו את פני עולם העסקים.

במקום השני בחר המגזין בנשיא אירן, מחמוד אחמדינג'אד, שהיה מעורב בהתפתחויות קריטיות רבות בעולם, כמו במלחמה בעירק ובתוכנית הגרעין.

עורך המגזין, ריצ'רד סטנגל, מניח מראה על עמוד השער של המגזין במהדורת "איש השנה", לדבריו "מאחר שזה משקף פשוטו כמשמעו את הרעיון שאתם, לא אנחנו, משנים את עידן המידע". כלומר אתם, הגולשים, "ניצחתם" את נשיא אירן, נשיא סין, הו ג'ינטאו, מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג איל, את שר ההגנה האמריקני לשעבר, ג'יימס בייקר, ורבים ובכירים אחרים.

ב'טיים' אומרים: זה כבר סיפור אחר, על קהילה ושיתוף פעולה שונה מבעבר, ודרך לשנות לא רק את העולם אלא גם הדרך שבו הוא משתנה. הגולשים באינטרנט חווים את הקשר שבין אדם לאדם, אזרח לאזרח, מעבר לפוליטיקה ולפוליטיקאים. כל גולש שמפעיל מצלמה אינטרנטית מחזיק בכוח לשנות את ההיסטוריה. האנשים המוכשרים שהעלו לרשת את YouTube, אשר מאפשר בין היתר להעלות סרטונים אישיים לרשת הגלובלית, שינו את הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו.

המגזין מפרסם את רשימת האנשים המשפיעים ביותר מאז 1927 במטרה לבחור "באדם או באנשים אשר השפיעו ביותר על החדשות ועל חיינו לטוב ולרע". הרשימה המלאה תפורסם במגזין שיצא לאור ב-25 בדצמבר.

איש השנה לשנת 2005 היה האיש העשיר ביותר בעולם, ביל גייטס, לצד אשתו מלינדה, ורוקיסט בונו (U2) וב-2004 נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש. ב-2003, השנה שבה פלשה ארצות הברית לעירק, נבחר "החייל האמריקני".

אי אפשר להתעלם מבוראט

סשה ברון-כהן, או בשמו הטלוויזיוני 'עלי ג'י' וזה הקולנועי 'בוראט', גם כן מוצא את שמו באותה רשימה. בארון-כהן הצליח להרשים את הטיים, כשלדברי עורכיו הצליח להוכיח כי גם כתב חסרי תרבות, חסר תקציב ואנונימי מצליח לחשוף תופעות קשות כמו שנאת עם, גזענות, אנטישמיות, סקסיזם ועוד.

בין האנשים החשובים של המגזין: א-סאדר

צילום: מוקטדא א-סאדר

ברשימת האנשים אותם מציין המגזין ברשימה נפרדת אפשר למצוא את המטיף מוקטדא א-סאדר. הרגע שבחר המגזין לציין הוא היום שבו ביקר בביתו ראש ממשלת עירק, נורי אל-מליכי, שהכיר בכך בסטטוס של א-סאדר כמניע העיקרי של הפוליטיקה העירקית.

השילוב בין מושבים בפרלמנט והרובים ברחובות הופכים על-פי עורכי המגזין את אל-סדאר לפקטור המרכזי בתוכניות האמריקניות והעירקיות ל-2007 - רוב ההחלטות תלויות למעשה במצב רוחו של א-סאדר.

מאכזבים: בוש, צ'ייני, ביל פורד

בוש, צ'ייני, רמספלד, קסטרו, כל אלה מגיעים גם הם לטיים כמי שלמעשה הצליחו לאכזב לאחר שנתפסו בעבר כמנהיגים חזקים ומבטיחים. בקובה נערכים לעידן שאחרי פידל קסטרו, אשר אושפז לפני מספר חודשים בבית חולים ומאז החליף אותו אחיו ראול בשלטון המדינה.

גם נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז, אשר "עושה את החיים של בוש קשים" מגיע לרשימה כמו גם קייתי קוריק, אשר הצליחה לשבור את "מחסום" הקריין החדשותי הגברי ב-CBS.

הנין של הנרי פורד, ביל פורד, הצליח על-פי עורכי המגזין ליצור "חור של 7 מיליארד דולר" בכיסו. מצד המצליחנים שעשו מעין מהפך אפשר למצוא בין היתר את שמה של הפוליטיקאית ננסי פלוסי הדמוקרטית העומדת בראש בית הנבחרים האמריקני.