[לא להעלות] בג"צ: לשלם גמלאות לילדים אוטיסטים

ביום 11.12.06 נתן בג"צ צו ביניים שמורה למוסד לביטוח לאומי לשלם גמלאות נכות בשיעור מלא לכל ילד הסובל מליקוי כלשהו על רצף האוטיזם. ההחלטה ניתנה בעקבות עתירתם של אלו"ט (האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים) והעמותה לילדים בסיכון כנגד המוסד לביטוח לאומי. ההחלטה תישאר בתוקף לפחות עד הדיון בעתירה עצמה, שייערך במהלך חודש ינואר 2007.

במהלך השנה האחרונה נשללו מאות גמלאות מילדים אוטיסטים. העתירה, שהוגשה על-ידי עו"ד רון גזית ועו"ד דרור ורסנו ממשרד עו"ד רון גזית, רוטנברג ושות' ועל-ידי עו"ד רוני רוטלר מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, מחתה על מדיניות זו של המוסד לביטוח לאומי. צו הביניים שניתן יאפשר להוריהם של ילדים עם אוטיזם להמשיך ולהסתייע בגמלה, על-מנת לממן את הטיפולים היקרים הנחוצים להם והפותחים עבורם צוהר לשילוב בחברה. כמו כן, בעקבות הוצאת הצו, יוכלו ילדים עם אוטיזם להמשיך ולזכות בשירותים חיוניים הניתנים להם על-ידי המדינה, והתלויים בקבלת הגמלה, כגון הזכות למעון יום שיקומי.

תקנות הביטוח הלאומי קובעות את זכותם של ילדים עם מוגבלויות לקבל גמלה בשיעור המקסימאלי, העומד על כ-2,000 שקלים לחודש. סכום זה מכסה באופן חלקי ביותר את הטיפולים הנדרשים לילדים, אולם אין ספק שיש בו כדי לסייע רבות לרווחת הילדים ומשפחותיהם. לפני כשנה וחצי החל המוסד לביטוח לאומי לשלול ולקצץ בגמלותיהם של הילדים, וזאת לטענת הארגונים מבלי לשנות את הוראות החוק ומבלי לקיים דיון רציני בעניין עם הגורמים הרלוונטיים. עוד טוענים הארגונים ומציינים כי מדיניותו החדשה של המוסד לביטוח לאומי פגעה במאות ילדים, ויצרה חוסר שוויון בין הילדים על בסיס שרירותי לגמרי, שכן מתן הגמלה החל להיות תלוי באזור הגיאוגרפי בו מתגורר הילד, ברופא אשר בדק אותו מטעם המוסד, או בשאלה האם הצליחו הוריו להגיש ערר על ההחלטה לוועדות הערר.

אוטיזם הינו רצף של ליקויים המתאפיינים בקשיים וחסרים בשלושה תחומי תפקוד עיקריים - שפה ותקשורת, יכולות חברתיות, ותבניות התנהגות נוקשות. בניגוד לדעה הרווחת, אין מדובר בלקויות שכליות, שכן חלק מהילדים האוטיסטים בעלי רמת אינטליגנציה ממוצעת ואף גבוהה מהממוצע. אף ילדים שנראה כי יש להם רמת הבנה טובה, בפועל הליקוי מונע מהם להבין ולרכוש כישורים בסיסיים, כגון הבנת רגשות, תקשורת לא מילולית ולא מפורשת (כגון פרצופים ובדיחות), וכך למעשה שולל מהם את האפשרות לתקשר באופן אפקטיבי עם הסביבה, לרכוש חברים, ללמוד ולהשתלב בחברה.

כיום לא ידוע על ממצאים היכולים להצביע על המקור לאוטיזם, ועל-פי רובם ככולם של המומחים המקצועיים אין אפשרות "להירפא" ממנו. עם זאת, לדברי אלו"ט והאגודה לילדים בסיכון, ניתן בהחלט לקדם ילדים עם אוטיזם ולהקנות להם כישורים חברתיים אשר יאפשרו להם לתפקד בחברה בעתיד. על-מנת לממש מטרה זו נחוצים טיפולים אינטנסיביים וממושכים של גורמי מקצוע רבים - מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, פסיכולוגים ומחנכים. עלויות הטיפולים, אשר רק חלקם מסופקים לילדים על-ידי המדינה, הינן גבוהות ביותר, וגובות משאבים רבים, הן כלכליים והן נפשיים, ממשפחותיהם.