"אינטרנט זו במה אזרחית; זהו מקום מצויין לשחרר בו לחץ"

אנקדוטה ישנה אומרת שכששני יהודים נפגשים יש לפחות שלוש דעות. במקרה של יהודים מישראל זה גם בדרך כלל אומר שאותם שני מתווכחים גם ירצו לצעוק אותה החוצה. דיון שהתקיים היום בכנסת בנושא הצעת חוק של ח"כ ישראל חסון להגביל את פרסומם של טוקבקים הצליח לעורר הרבה מאוד ויכוחים בשבועות האחרונים. אל הדיון הגיעו נציגים מרוב כלי התקשורת הגדולים ביותר במדיה המקוונת, נציגים של העיתונות המודפסת, דמויות מוכרות מתחום האינטרנט ומספר חברי כנסת.

"המטרה שלי היא למצוא את הדרך הנכונה לפקח על טוקבקים", הצהיר ח"כ חסון. למרות זאת הביקורת הרבה שהוטחה כנגד הצעת החוק המקורית שהגיש הניעה אותו ככל הנראה להוסיף מייד "אני לא יודע אם הדרך הנכונה היא בחוק". רוב הדיון שהתקיים נסוב בעיקר סביב צנזור טוקבקים ושמירה על האנונימיות של הגולשים. הצעת החוק המקורית רצתה לשים מגבלות על עורכי האתרים, שלפי ניסוחו ידרשו מכותבי הטוקבקים להפקיד בידיהם פרטים מזהים כך שיהיה ניתן לזהות אותם בשעת הצורך אם יעלו שאלות של לשון הרע לאור מה שכתבו. האפשרויות שהועלו בדיון נסובו בעיקר בין פיקוח עצמי, דרך הקמת גוף מפקח וולונטרי ועד הגבלה חוקתית. "לאנונימיות יש ערך מיוחד שנותנת לבמה הזאת כח עצום", אמר יובל קרניאל, מיוזמי הצעת החוק. למרות זאת הוסיף, כי "טוקבק אנונימי פוגע פחות בגלל שהאמינות נמוכה. הרבה פעמים זה ילד שיושב מול המחשב ולא מכיר את הנושא. במקרים רבים אין כוונה של נפגעים ללכת לחפש את אותם אנשים". למרות זאת, היו מספר נסיונות בעבר להשפיע על העולם האמיתי על ידי גורמים לא תמימים בנושאים כמו מניות ונושאים פוליטיים ועקרוניים. למרות זאת, בהצצה קטנה לרשימה של אחד המשתתפים בדיון, דמות האינטרנט הססגונית משה הלוי, שלאחרונה הוכנס למאסר של חודש בגלל פרסום באתר האינטרנט שלו, רוב התביעות היו בנושאים אישיים.

רוב עורכי האתרים הגדולים הביעו התנגדות לבקרה חיצונית על ההחלטה שלהם לפרסם או לפסול טוקבקים. יוצא הדופן, העיתונאי יואב יצחק, העורך את אתר Nfc, דווקא הביע את הרצון שלו לפיקוח המוגבל באמצעות חוק. "את ההפקרות הזאת צריך להגביל, המחוקק צריך להיכנס לפעולה ולעשות סדר כדי שהגולש ידע את מעמדו", אמר יצחק. לטענתו, כל תביעה מגיעה למסקנה שונה ואין אחידות בתביעות הדנות בנושאים הללו.

לעומתו, את הקיצוניות השנייה ביטא יון פדר, עורך אתר ynet. "נוצרה אופוזיציה רעה ומסוכנת ששותפים בה כמה אנשי תקשורת מהדור הישן, כמה פוליטיקאים וכמה עורכי דין", אמר פדר. "האופוזיציה מריצה אג'נדה שהתכלית שלה להגביל את חופש הביטוי של אזרחים מהשורה, דרך הביטוי הישירה ביותר".

חברי הכנסת של ישראל ביתנו שנכחו בדיון היו כולם תמימי דעים כי יש להגביל את הכותבים בצורה מסוימת, אך לעומתם ח"כ יואל חסון מקדימה לא הבין את מהות הדיון, "השתגענו לגמרי, אינטרנט זו במה אזרחית", אמר יואל חסון. "זהו מקום מצויין לשחרר בו לחץ ולהביע עמדות שלא תמיד יש להם את ההזדמנות לצאת במקום אחר. אני מקווה שירדו מהרעיון הזה לגמרי ויתנו לרעיון הזה להתפתח", אמר.

"הגולשים כבר יודעים לווסת את המידע באינטרנט בזכות עצמם", אמר רונן שמיר, עורך אתר נענע. "כל מה שאנחנו מנסים לעשות פה היא פגיעה בחופש הדיבור. יש דרכים חוקיות לאתר את מי שרוצים לאתר והטכנולוגיה מאפשרת את זה. אנחנו נדחפנו להתפתחות הטבעית של האינטרנט במין שלב ביניים בו אנחנו נדחפים פנימה. כמו שבפורומים ובבלוגים רואים איך הגולשים מסתדרים לבד כך גם אנחנו צריכים לעשות והדבר היחיד שחשוב הוא להקפיד על חוקי המדינה", אמר שמיר.