היום לפני 87 שנה, ב-19 בדצמבר, שנת 1919, החלה העליה השלישית.
מספר סיבות היו לבואם של חלוצי העליה השלישית עם סיום מלחמת העולם הראשונה. בין היתר, הצהרת בלפור ומסירת המנדט על ארץ ישראל לידי בריטניה שהפיחו ביהודים את התקווה כי הקמתו של הבית הלאומי עומדת להתממש, והאמונה, שנבעה בחלקה מהמהפיכה הבולשביקית כי ניתן להגשים את חזון החברה הסוציאליסטית בארץ ישראל.
ראשוני העולים, שהיו ברובם צעירים בשנות העשרה או בשנות העשרים המוקדמות לחייהם, הגיעו תוך סכנת נפשות והברחת גבולות. גם עולים אלו, בדומה לאנשי העליה השניה, ביקשו להקים בארץ ישראל חברת מופת.
במהלך העליה השלישית עלו במסגרת תנועת "החלוץ" - שמי שעמד בראשה היה יוסף טרומפלדור - יותר מ-6,000 צעירים מכל רחבי רוסיה ומזרח אירופה. "החלוץ" ראה את ייעודו בעבודת אדמה אך גם בכל סוגי העבודה האחרים.
אחד התהליכים החשובים ביותר בתקופת העליה השלישית היה הקמת המוסדות העצמאיים של היישוב כחלק מהנחת היסודות למדינה שבדרך. בין המוסדות - "אסיפת נבחרים", בתי הדין הרבניים ועוד. בחודש דצמבר, 1920, התקיימה בחיפה ועידה כללית של פועלי ארץ ישראל ובה הוחלט על הקמת ההסתדרות, זאת בעקבות הלחץ בתוך מחנה הפועלים להתאחד למסגרת משותפת.
במסגרת העליה השלישית הגיעו כ-35,000 עולים. 40% מהם אנשי "החלוץ". בשנת 1923 מנה הישוב היהודי למעלה מ-90,000 נפש.
העליה השלישית חיזקה את תשתית הבית הלאומי ואת רעיון "חברת המופת" שבו דגלה העליה השניה - חברה שיוויונית, המכבדת את העבודה הפיסית, של חלוציות והצבת אתגרים לדורות הבאים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה