חומרים תזונתיים - מפחיתים את הסיכון ללימפומה

תזונה עשירה בחומצות שומן אומגה-3, סיבים תזונתיים, ביתא-קרוטן וויטמין E מציעה הגנה משמעותית מפני לימפומה שאינה הוג'קינס. אלו הממצאים שעולים ממחקר שנעשה על-ידי חוקרים שבדים, דנים ואמריקנים.

החוקרים חקרו את הצריכה התזונתית של 591 מתנדבים חולים בלימפומה שאינה הוג'קינס ותת-סוגים מסויימים של לימפומה, ושל 460 מתנדבים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת משבעה מחוזות בשבדיה.

בסה"כ גילו החוקרים כי אכילת דגים וחומצות שומן מדגי ים היתה קשורה לסיכון נמוך יותר ללימפומה שאינה הוג'קינס ולתת-סוגים מסויימים של לימפומה (שיש לבחון אותם בנפרד מאחר שלימפומה שאינה הוג'קינס מייצגת קבוצה של מספר לימפומות שונות).

בנוסף, החוקרים גילו כי צריכה של ויטמינים נוגדי חמצון מסויימים, הנמצאים בדרך כלל בחלק מהפירות והירקות, היתה קשורה גם היא לסיכון נמוך יותר ללימפומה שאינה הוג'קינס ולכמה תת-סוגים נפוצים.

לימפומה שאינה הוג'קינס היא מחלת סרטן המתחילה במערכת הלימפה וכוללת 29 צורות שונות של לימפומה.

אופן ביצוע המחקר

המשתתפים גוייסו בין השנים 2000 ל-2002, והמשימות התזונתיות נעשו בעזרת שימוש בשאלונים בנושא שכיחות המזון, שכללו 137 פריטים שניתנים לכימות וברי תוקף.

לאחר שנשללו גורמים מטעים פוטנציאליים כמו מין ו-BMI, החוקרים דיווחו כי בעוד צריכה תזונתית של רוב המרכיבים של החומרים המזינים לא היתה קשורה לסיכון ללימפומה שאינה הוג'קינס, צריכה ממוצעת של 0.8 גרם ליום של אומגה-3 או חומצות שומן מדגי ים היתה קשורה ל-20% ול-60% ירידה בסיכון ללימפומה שאינה הוג'קינס ולתת-סוגי לימפומה, בהשוואה לצריכה של כ-0.2 גרם בלבד ליום.

ממצאים אלו היו נכונים גם לגבי תוספות שמן דגים, כשאנשים שהוסיפו לתזונה שמן דגים היו בסיכון נמוך בצורה משמעותית ללימפומה שאינה הוג'קינס ולתת-סוגי לימפומה מאשר אנשים שלא צרכו את התוספות (ירידה בסיכון של בין 30% ל-50%).

קשר חזק בין צריכת סיבים תזונתיים לירידה בסיכון ללימפומה שאינה הוג'קינס נמצא גם הוא. צריכה ממוצעת יומית של 14.4 גרם ל-1,000 קילוקלוריה נמצאה קשורה לירידה בסיכון של 50%-60% ללימפומה שאינה הוג'קיס ולכל תת-סוגי הלימפומה.

מנגנון לא ידוע

מנגנון ההשפעות המגנות של החומרים המזינים לא נחקר על-ידי החוקרים, אך הם העלו את ההשערה כי החומרים המזינים המשפיעים על תהליכים דלקתיים, פעילות ויטמין D והנזק החמצוני לדנ"א עשויים להיות קשורים כולם לסיכון ללימפומה שאינה הוג'קינס.

יצויין כי למחקר מספר הגבלות, כולל גודלו, וההשערה עליה התבססו החוקרים כי דפוסים תזונתיים לא השתנו במידה משמעותית עם הזמן. מובן שיש צורך להוכיח ממצאים אלו במחקרים נוספים, בעיקר בקבוצות גדולות של אנשים בריאים ולאורך שנים של מעקב.

סיכון נמוך

צריכה תזונתית של ביתא-קרוטן או אלפא-טוקופרול (ויטמין E) נמצאה גם היא קשורה לסיכון נמוך יותר למחלה - הצריכה הגבוהה ביותר של ביתא-קרוטן (בממוצע 4.4 מיקרוגרם ליום) היתה קשורה לירידה של 40% בסיכון ללימפומה שאינה הוג'קינס, בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר (בממוצע 1.2 מיקרוגרם ליום).

באופן דומה, הצריכה הגבוהה ביותר של אלפא-טוקופרול (בממוצע 9.8 מיקרוגרם ליום) היתה קשורה לירידה של 60% בסיכון למחלה, בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר (בממוצע 5 מיקרוגרם ליום).

החוקרים ציינו כי ישנם מרכיבים בחומרים מזינים שנמצאו קשורים דווקא לעלייה בסיכון ללימפומה שאינה הוג'קינס כמו סידן ורטינול (ויטמין A כוהלי). ההשערה היא כי סידן ורטינול חוסמים את הווצרות את הפעילות הביולוגית וההורמונלית של ויטמין D בגוף, וכבר בעבר גילו חוקרים כי חשיפה לאור שמש - שהוא המקור הראשוני לוויטמין D עבור אנשים רבים - קשורה לסיכון נמוך יותר ללימפומה שאינה הוג'קינס.

לכן, רמות גבוהות יותר של ויטמין D עשויות להגן מפני הסיכון למחלה, בעוד רמות נמוכות של ויטמין D מעלות את הסיכון לחלות בה.