לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סקר כוח אדם לרביע השני של שנת 2002. מניתוח שנערך במחלקת המחקר בבנק ישראל עולים הממצאים הבאים:
בענף שירותי החינוך הועסקו בתחילת 2002 כ-300 אלף עובדים, המהווים כ-14% מכלל המועסקים הישראלים במשק וכ-42% מכלל המועסקים במגזר הציבורי. היקף המועסקים בחינוך גדל מאז המחצית הראשונה של 1998 בשיעור מצטבר של כ-16%, בהשוואה לכ-11% בכלל המשק וכ-19% במגזר הציבורי האחר. קצבי גידול מהירים אפיינו את החינוך הקדם-יסודי (34%) והאוניברסיטאות (כ-22%).
בשנת 2001 לבדה חל גידול בשיעור של 4.1% במספר המועסקים בשירותי החינוך. במחצית הראשונה של 2002 עמד שיעור הגידול על 7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בעת שממוצע שעות העבודה השבועיות למועסק נותר ללא שינוי, כלומר תשומת העבודה התרחבה מאוד. העלייה המואצת במספר המועסקים בשירותי החינוך באותה התקופה תרמה למעלה מ-60% מהגידול במספר המועסקים בשירותים הציבוריים.
קצבי התרחבות המועסקים בחינוך הקדם-יסודי ובאוניברסיטאות היו גבוהים במיוחד בשנה החולפת וזינקו במחצית הראשונה של 2002.
עוד נמסר ממחלקת המחקר, כי התפתחות היקף המועסקים בענף שירותי החינוך היא בראש ובראשונה פועל יוצא של הגידול במספר התלמידים במערכת החינוך; מדיניות המגזר הציבורי ובכללה יישום מדורג של חינוך חינם לגילאי 3-4 והארכת יום הלימודים, בדגש על אזורי מצוקה; והביקוש של משקי בית לשירותי חינוך.
מספר המועסקים בחינוך הקדם-יסודי רשם בשנים 2000-2001 התרחבות מהירה, שנמשכה גם למחצית הראשונה של שנת 2002 - גידול של כ-12% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2001. ממצאים אלו נתמכים על-ידי נתוני משרד החינוך, המצביעים על עלייה במספר משרות הגננות ובמספר התלמידים בגני ילדים – גידול מתון בחינוך העברי וגידול חד בחינוך הערבי, תופעה האופיינית גם לדרגי חינוך אחרים.
החל בשנת הלימודים תש"ס (1999/2000) הונהג בהדרגה חינוך חינם לגילאי 3-4, כאשר תחילה ניתנו פטורים או הנחות בתשלום בשכונות שיקום, ביישובים בקווי עימות, באזורי עדיפות לאומית וביישובים בדירוג חברתי-כלכלי נמוך. הייתה לכך השפעה חיובית על הרחבת מערכת החינוך הקדם-יסודי, בעיקר במגזר הערבי (בדגש על הבדווי) בו שיעורי הלמידה בגילאים הרלוונטיים נמוכים מאוד בהשוואה למגזר היהודי. התרחבות המועסקים בחינוך הקדם-יסודי, היא כפי הנראה מהירה יותר מזו הנובעת מהנהגת חינוך חינם.
בשנת 2001 נרשם גידול מהיר בשיעור של 5.4% במספר המועסקים בחינוך היסודי, וגם במחצית הראשונה של שנת 2002 נמשכה אותה מגמה.
מאז שנת הלימודים תש"ס הונהגה מדיניות להארכת יום הלימודים באמצעות הפעלת פנימיות יום ומועדוניות בגנים ובבתי ספר יסודיים, בדגש על אזורי מצוקה, והייתה לה תרומה להגדלת מספר המועסקים במערכת החינוך. כמו כן, מספר המשרות המתוקננות למשרה מלאה עלה בשנות הלימודים תשס"א ותשס"ב בשיעור נמוך מזה של סך המשרות, כלומר חל גידול בהיקף המשרות החלקיות, שחלקן כפי הנראה הופנה לטובת הארכת יום הלימודים.
מאידך, בשנת 2001 חל גידול מתון בן 1% במספר המועסקים בחינוך העל-יסודי וגם קצבי הגידול של משרות המורים ומספר התלמידים היו מתונים. במחצית הראשונה של שנת 2002 נמשכה אותה מגמה.
באוניברסיטאות לומדים כ-57% מכלל הסטודנטים והן העסיקו בשנת 1999 כ-67% מכלל המועסקים במערכת ההשכלה הגבוהה שהתרחבה מאוד בשנים האחרונות.
מספר המועסקים באוניברסיטאות עלה בשנת 2001 בשיעור של 6.4% (לאחר ירידה בשיעור דומה שנה קודם לכן), ובמחצית הראשונה של שנת 2002 נרשם על-פי סקר כוח אדם זינוק של כ-29% בהשוואה למחצית הראשונה של שנת 2001.
במחלקת המחקר ציינו, לבסוף, כי נתוני מספר משרות השכיר בדרגי החינוך השונים, שמקורם בדיווחי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי, מצביעים על קצבי גידול מתונים הרבה יותר, והפער בולט במיוחד באוניברסיטאות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה