תם המשפט הארוך בנושא אוטובוס הפנויים פנויות שהתהפך באזור הכפר עילבון וגרם למותם של 17 אנשים בשנת 1999. בית המשפט המחוזי בנצרת זיכה (יום ד', 6.11.06) את כל הנאשמים מהעבירות החמורות של הריגה, חבלה חמורה וחבלה בנסיבות חמורות. השופטים קבעו כי התאונה נגרמה עקב חומר שחור שנמצא על הכביש, והפנו אצבע מאשימה כנגד מע"צ, שבחקירתה התגלה כי ייתכן וידעה על הסכנה, אך הסתירה מסמכים וממצאים בנושא.
מדובר באחת התאונות הקשות והטראגיות בשנים האחרונות. ביום שבת, 9.10.99, יצא לטיול בצפון אוטובוס עם קבוצת פנויים-פנויות, שהיו חברים ב"מכון לקשרי לבבות" ממרכז הארץ. בצומת גולני פנה האוטובוס שמאלה לכיוון צפון, בכביש 65. סמוך לכפר עילבון החל לרדת גשם סוער, והאוטובוס החליק מימין לשמאל והידרדר לתהום, שם התהפך שוב ושוב. בתאונה המחרידה איבדו את חייהם 17 מנוסעי האוטובוס שנהרגו בעקבות התאונה. 37 נוסעים אחרים ששהו באוטובוס נפצעו.
הסיבה לכך שרק כעבור 7 שנים ניתן גזר הדין נעוצה בעובדה שהדיונים היו ארוכים במיוחד וכי תיק זה נדון תחילה בפני אב בית דין אחר, אשר יצא לגמלאות, ובנוסף לכך החקירה ארכה זמן רב עקב גילויים שונים, בהם הסתרת ראיות ומה שכונה "פרשת מע"צ". בפרשה זו התגלה דוח גנוז של מע"צ, שלפיו ארבעה ימים לפני התאונה גילו עובדי החברה "חומר שחור מוזר על הכביש" שנמצא אחרי צומת גולני.
בדוח זה נקבע כי החומר מסוכן, שכן כאשר הוא נרטב הוא הופך לחלקלק במיוחד, וכי יש לשטוף אותו בכדי למנוע סכנת החלקה. במע"צ לא ראו לנכון לעשות שימוש במידע החשוב, והגורמים האחראים לא ידעו דבר על הממצא. לפי השופטים אין ספק כי לפחות הגלגלים הימניים של האוטובוס התגלגלו על חומר שחור זה כאשר קיימת אפשרות, לא מוכחת מעל לכל ספק סביר, כי החומר נשטף לכל רוחבו של הכביש. לפני כשנתיים התאבד מהנדס המחוז במע"צ, יצחק הרשקוביץ', בעקבות פרסום תחקיר על התאונה באולפן שישי בערוץ 2.
בכתב האישום, אשר תוקן, הואשמו חברת האוטובוסים "ז'ק יולזרי" בע"מ, בעליה והנהג, בהריגה לפי לחוק העונשין, בהסעה בכלי תחבורה מסוכן במספר רב של מקרים, בחבלה חמורה במקרים רבים ובחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות. בנוסף הואשמה החברה גם בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות במספר רב של מקרים, בזיוף בנסיבות מחמירות לגבי בדיקת בלמים ברכב ציבורי.
כמו כן, הואשם הנהג, תקומי אפי, במעשה פזיזות ורשלנות, בסטייה מנתיב תעבורה, בנהיגה בקלות ראש ובתקנות נוספות בנושא תקינות הצמיגים ומהירות. החברה הואשמה בביצוע עבירות במסגרתה בתחום התחזוקה והבטיחות, ליקויים שהובילו למצב הן תחזוקתי והן בטיחותי ירוד של אוטובוס התאונה.
כל הנאשמים זוכו מאשמת ההריגה
בפסק הדין שניתן מפי סגן נשיא בית המשפט, השופט יצחק כהן, זוכו כל הנאשמים מהעבירה החמורה של הריגה, וכן הסעה בכלי תחבורה מסוכן ומחבלה חמורה וחבלה ופציעה בנסיבות מחמירות. בהחלטתו הסתמך בית המשפט על עדויותיהם של אנשים שונים שצפו ונכחו בתאונה. בית המשפט חקר כמיטב יכולתו מה היה כיוון הסטייה של האוטובוס, ובאיזה שלב התחיל הנהג לבלום. בנוסף שמע בית המשפט עדויות של נהגים וסדרנים בחברה, לגבי האישומים לגבי רמת הבטיחות בחברה.
לפי עדות אחת, של נהג אגד, הכביש היה רטוב בעת התאונה. לדבריו הוא הבחין בגלגל נעול (הגלגל השמאלי), שלפניו היה חומר שחור על הכביש "יותר מכזה שנוצר עם גשם". נהג אוטובוס אחר ציין, כי מזג האוויר היה יפה עד שהגיעו אחרי מסעדת "נימר" (תחנת דלק ומסעדה בטרם המעלה), שם התחיל "גשם מבול" כלשונו, ולאחר התאונה עם האוטובוס, הגשם פסק. לגבי הצבע השחור המסתורי ציין, כי ראה משהו כמו סבון, קצף לבן בצד שמאל של הכביש.
מעדות אחת הנוסעות עלה כי הגשם התחיל כ-5 דקות לאחר הפנייה שמאלה בצומת גולני. לדבריה, היא פתאום שמעה צעקות, לא ראתה ולא הבחינה בהחלקה, פתאום היה שקט ושוב צעקות ואז הביטה מהחלון וראתה תהום, שמעה 3 "בומים" ארוכים ועמומים ומצאה את עצמה על הרצפה בין שני ספסלים עד שחולצה. עדה אחרת ראתה את הקצף על הכביש, וחשבה שמדובר בתגובה כימית של השמנים כי מדובר בגשם ראשון.
העדה אישרה, כי עד שהאוטובוס סטה, הנסיעה היתה רגילה, סבירה ולא חריגה. נוסעים אחרים, לעומת זאת, ציינו שהנהג לא היה מרוכז בנהיגה. לדבריהם, הוא היה עסוק במכשיר הרדיו ובמערכת המיקרופון של האוטובוס, וסירב להאט לבקשת מדריך הקבוצה. מבדיקה של הטכוגראף (הקופסה השחורה באוטובוס) עלה כי האוטובוס נסע במהירות של בין 70 ל-80 קמ"ש. הגשם החזק התחיל שניות ספורות לפני האירועים ולדברי הנהג הוא נגע נגיעה קלה בבלמים, ניסה להוריד הילוך מהילוך חמישי לרביעי, ולפי עדותו בשלב זה הרגיש שהאוטובוס מתחיל לעוף מצד לצד.
בהכרעת הדין, המשתרעת על פני כ-500 עמודים בהרכב מיוחד, הרכב סגן הנשיא, אב"ד - השופט יצחק כהן, השופט זיאד הווארי והשופט אברהם אברהם, נקבע פה אחד כי התאונה נגרמה כתוצאה מכביש חלקלק בצורה קיצונית ביותר עקב חומר שחור לא מזוהה, שפוגע בכביש, ליקוי בדרך וכן, פעולת היגוי שגויה של הנהג, שאינה עולה כדי גדר רשלנות.
בעלי החברה, האחים יהודה ושלמה יולזרי, וקצין הבטיחות, עבד פנוס, הורשעו בעבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות אחרות על תקנות התעבורה שאינן קשורות לתאונה. הנהג תקומי הורשע בעבירות של סטייה מנתיב תחבורה ונהיגה לא זהירה, עבירות על תקנות התעבורה.
לגבי שיבוש ההליכים והעלמת הראיות על-ידי מע"צ, הוספו לתביעה שני נאשמים נוספים ממע"צ. אולם אלה למרבה הצער הלכו לעולמם במהלך ניהול התיק. עם זאת בחרו השופטים להפנות אצבע מאשימה נגד בכירי החברה וקבעו כי היה עליה לפעול כנדרש מחובתה על-פי האינטרס הציבורי.
כמו כן הוסיפו השופטים ביקורת על הפרקליטות, שלדבריהם לא טרחה לבצע חקירה כהלכתה ולא הועמדו לדין כל הבכירים, אשר על-פי חומר הראיות, היתה להם נגיעה ממשית לשיבושים החמורים. עוד טענו השופטים כי מומחי הפרקליטות לא גילו לבית המשפט את כל חומר החקירה, כולל ניסויי החלקה שנערכו באשדוד, שייתכן כי היו מטילים אור על הפרשה. לדברי השופטים, "חובתה של הפרקליטות לפעול בכל כוחה לשמירה על החוק במסגרת החוק, כאשר חובתה הראשונית הינה גילוי האמת בבית המשפט ולבית המשפט."
יולזרי בתגובה: מדובר בפסק דין אמיץ
בתגובה להחלטת בית המשפט אומר עו"ד יחיאל כשר, ממשרד פרופ' יובל לוי ושות' שייצג את חברת ז'ק יולזרי ואת הנהלתה, כי מדובר בפסק דין אמיץ.
"לאורך כל המשפט טענו כי החומר השחור הוא הגורם לתאונה ולא חברת האוטובוסים. בית המשפט קיבל את טיעונינו ומתח ביקורת קשה על הדרך בה התנהלה החקירה המשטרתית בעניין".
לדברי עו"ד כשר "המשפט נוהל בהגינות רבה והסתיים בפסק דין אמיץ. לא פשוט להוציא פסק דין שכזה כאשר מדובר בתאונה בה נהרגו 17 נוסעים".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה