ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום (ד', 6.12.06) בתיקון לחוק שחרור על תנאי ממאסר, לפיו על אסיר שקיבל אישור מוועדת השחרורים להשתחרר על תנאי, יחול תנאי חובה האוסר עליו לצאת את הארץ.
מנתונים שהוצגו על-ידי משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים, לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ מנחם בן-ששון (קדימה), עולה כי נכון להיום 9 מתוך 63 אסירים על תנאי, שהפרו תנאי מאסר, יצאו את הארץ ולא שבו. יצוין כי הוועדה תאשר את התיקון לסעיף בשבוע הבא, בעקבות דבריו של ח"כ בן-ששון, שסבר כי לא ראוי שזכות היציאה מן הארץ לאסיר שמשוחרר על תנאי תהיה זכות מוקנית.
הסעיף שבו דנה הוועדה קובע כי ועדת השחרורים רשאית להתנות שחרורו של אסיר בתנאים מסוימים, לרבות איסור יציאה מהארץ של המשוחרר או מתן ערובה על ידו. משמעות הדבר, כי עד היום, על-פי החוק, קביעת תנאי לשחרור של איסור יציאה מהארץ או מתן ערובה הוא רשות בלבד.
בדיון קודם בנושא שהתקיים בוועדה, טענו נציגי האגודה לזכויות האזרח והסנגוריה הציבורית שיש בסעיף זה כדי לפגוע בזכותו של אדם לצאת מישראל, שהוכרה כזכות חוקתית בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מנגד, נטען כי נקודת המוצא הינה שלאדם אין זכות קנויה לשחרור על תנאי ומדובר בפריבילגיה שהדין נותן למי שראוי לשחרור כאמור. בנסיבות אלו, בהן אין לאדם זכות קנויה לשחרור, ונוכח הרצון למנוע את סיכול האינטרס הציבורי בדבר שחרור על תנאי של אסיר, סברה הממשלה כי מוצדק שהתנאי בדבר עיכוב יציאה מן הארץ יקבע כתנאי חובה.
עם זאת, אין באמור כדי לגרוע מכך שלוועדת השחרורים נשאר שיקול הדעת במקרים מסוימים שלא להטיל על האסיר את התנאי האמור. משכך, ביקשה הממשלה לקבוע כי ברירת המחדל תהיה איסור יציאתו של אדם מהארץ, אולם יהיה אפשר במקרים מסוימים לחרוג מברירת מחדל זו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה