כשספרדים העריצו את האשכנזים

היהודים הספרדים בסלוניקי של תחילת המאה העשרים העריצו הערצה רבה את היהודים האשכנזים. כך עולה ממחקר חדש לדוקטורט שכתבה ד"ר ניצה דורי במסגרת לימודי הלאדינו באוניברסיטת בר-אילן. במאמרי מערכת שפורסמו בעיתונות הציונית כינו הספרדים את האשכנזים: "אחינו הציונים", והיללו רבות את תרומתם הנעלה למען ההתיישבות והציונות ולמען התרבות והשפה העברית בכתיבת יצירות מקוריות. היהודים הספרדים ציינו במפורש כי יש ללמוד מהיהודים האשכנזים.

ד"ר דורי חקרה את כתב העת הציוני "אל מכבר" ("המכבי"), שיצא לאור בסלוניקי-יוון בשנים 1931-1914. בכתב העת, שהיה מיועד ליהודי אשכנז דוברי הלאדינו, מצאה כי יצירות אשכנזיות בשפות האידית והעברית תורגמו במיוחד לשפת הלאדינו ופורסמו בעיתונות, כדי לעודד את לימוד השפה העברית. חיים נחמן ביאליק היה למשורר הראשון שכתביו תורגמו ללאדינו.

מחקר זה ומחקרים נוספים יוצגו (יום ד', 6.12.06) ביום העיון השנתי שמקיים המרכז ללימודי לאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי באוניברסיטת בר-אילן. זוהי השנה ה-13 שבה מתקיים המרתון ללימודי לאדינו, שמתמקד השנה בנושא היין בתרבות הלאדינו, ומטרתו לאפשר לרבבות דוברי הלאדינו בישראל להיפגש עם העשייה המחקרית, ולמעשה - לקרב את האקדמיה אל הקהילה.

"היין, כמו נושאים אחרים בהם עסקנו במהלך השנים (גסטרונומיה, רפואה וכו'), הוא דוגמה לחומרי גלם המשמשים למחקר תרבות הלאדינו, שאיתם מזדהה דובר הלאדינו. מדי שנה, במסגרת דיוני המרתון, נחשפים מחקרים חדשים של מומחים מהארץ ומחו"ל, ולצדם מתקיימים גם אירועי תרבות בנושא הדיונים הנבחר. תרומתו של המרתון היא רבה ביכולתו להיות חוט מקשר בין אקדמיה ומחקר לקהילת דוברי הלאדינו", אמר ד"ר שמואל רפאל, העומד בראש המרכז.

המרכז לחקר הלאדינו בבר-אילן הוקם לפני כשלוש שנים, ומבקש לצד טיפוח המחקר האקדמי בתחום השפה והספרות, לפתח ערוצים נוספים ובאמצעותם להחיות את תרבות הלאדינו.