פסק דין: די בשנה אחריות עבור משקפיים

עו"ד מאיר פיש תבע בחודש מאי השנה את משה צם, בעליה של חנות אופטיקה, בשל פגם לדבריו, שנפל במסגרת משקפיו. סכום התביעה: 5,000 שקל.

לטענת פיש, בחודש אפריל 2004 קנה מצם משקפי ראייה בעלות של 2,800 שקל. כעבור 13 חודשים נשברה מסגרת המשקפיים וצם החליף אותה ללא תשלום. בחלוף שנה נשברה המסגרת החדשה והיא הוחלפה, לא לפני שצם הבהיר לפיש שהיבואן אינו מעניק אחריות לכל החיים.

פיש הדגיש שהוא מרכיב משקפיים 50 שנה והם מעולם לא נשברו. "מאופן שבירת המשקפיים יש ללמוד על כשל בייצור המשקפיים", אמר פיש וביקש בכתב התביעה את הסכום ששילם עבור המשקפים בתוספת פיצוי בגין הפסד וסבל.

צם השיב להגנתו, שתקופת האחריות למסגרת משקפיים היא 12 חודשים והשירות שקיבל פיש היה לפנים משורת הדין. "התובע לא רכש אחריות למסגרת לכל החיים ולא יתכן שישבור מסגרות כל שנה ויבקש להחליפן בחדשות, בו בזמן שניתן לתקן את הישנות". צם הוסיף שהמסגרות איכותיות ונשברו בשל רשלנותו של פיש.

לדיון בפני השופטת ארנה לוי, שהתקיים בחודש ספטמבר, הגיע יבואן המסגרות יוסף שלום. לדברי שלום, האחריות המקובלת למסגרות משקפיים היא 12 חודשים. "שתי ההחלפות בוצעו לאור יחסיי הטובים עם התובע. לא נתקלתי בבעיות נוספות עם מסגרות מאותו סוג".

פיש הפנה את בית המשפט להוראות סעיף 15 לחוק המכר תשכח- 1968 וטען שמדובר באי התאמה נסתרת המאפשרת ביטול החוזה.

השופטת לוי הסכימה שחוק המכר רלוונטי לסוגייה והדגישה שנטל ההוכחה לאי התאמה מוטל על פיש. "ככל שמדובר באי התאמה שנטענת לאחר שחלף זמן ממסירת הממכר, וככל שנטען לאי התאמה נסתרת - הנטל המוטל על הקונה כבד יותר".

לדברי השופטת, העובדה שהמשקפיים נשברו לאחר שימוש של יותר משנה אינה מעידה על פגם שנפל בהם. "לא ניתן לקבוע ללא כל ראיה אובייקטיבית תומכת, כמו חוות דעת מקצועית, שנפל פגם במשקפיים וכי מעצם שבירתם לאחר תקופת שימוש זו יש ללמוד על אי התאמתם. תקופת אחריות של שנה למסגרת משקפיים נראית בעיני סבירה ומקובלת".

השופטת הוסיפה שבשתי הפעמים המסגרות נשברו לאחר תקופת שימוש ארוכה. "הסיבות לשבירה יכולות להיות רבות ומגוונות ולאו דווקא אי התאמה".

השופטת הדגישה שפיש לא עמד בנטל ההוכחה, "והנתבע לעומתו קיים את מלוא חיוביו כלפי התובע ואף יותר מכך".

השופטת דחתה את התביעה וחייבה את פיש לשלם לצם 600 שקל בתוך 30 יום.