בבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה עתירה נגד צה"ל והממונה על חופש המידע בו, תא"ל מירי רגב, בדרישה לחשיפת מידע, וזאת מכוח חוק חופש המידע. המשיבים לא הגיבו בחיוב או בשלילה לבקשה לחשיפת מידע, כנדרש בחוק. בעתירה נטען, כי אי-מתן תשובה, כמוהו כסירוב לבקשה שעליו להיות מנומק לפי הנדרש מרשות ציבורית.
המידע המבוקש נוגע למספר המועמדים לגיוס לצה"ל שלא גויסו או שגיוסם התעכב בשל השתתפותם בפעולות מחאה פוליטיות, כגון: התנגדות להינתקות ונוכחותם באירועי עמונה. בנוסף נדרש לדעת כמה מתוכם הוזמנו לראיון אצל קצין בריאות נפש או פסיכיאטר, בעקבותיו הורד הפרופיל הצבאי שלהם.
המבקשת הינה עמותה, שבין היתר עוסקת בהגנה על זכויות הפרט. העמותה, "המרכז המדיני לישראל - למדינה יהודית ודמוקרטית", שמיוצגת על-ידי עורכת הדין נגה קופר-רצהבי, טוענת כי הבקשה לקבלת מידע הוגשה לאחר שהגיע לידיה מידע כי קיימים המועמדים לגיוס שהורד הפרופיל הרפואי שלהם בעקבות פעילויותיהם הפוליטיות, בלא כל בסיס רפואי, גם אם נפגשו עם פסיכיאטר או קב"ן.
לכן, כך לפי העתירה, לציבור עניין רב במידע, שכן ייתכן כי יעלה ממנו שמומחים מטעם הצבא קובעים החלטות רפואיות שלעיתים אינן מסתמכות על יסודות רפואיים, וניתנות רק בכדי לקיים את רצונותיו של הצבא.
העותרת טוענת כי המידע המבוקש יכול להאיר את מדיניות ההפליה הבלתי חוקית הקיימת בצה"ל על - בסיס השתייכות פוליטית. מדיניות זו, כך נטען, פוגעת בזכויותיהם של המועמדים להתגייס, ויכולה לגרום להם בעתיד בעיות בקבלת עבודה בכלל ובשירות המדינה בפרט.
לגישתם, כבר נטען בפסיקה כי מטרות חוק חופש המידע הן הגשמתו של חופש הביטוי וקיום נאמנותה של המדינה לציבור אותו היא מייצגת. לכן, טוענת העותרת, כי רק במקרים חריגים יש לדחות בקשות למידע, ואת דחיות אלה יש לנמק בכדי לשמר שקיפות ותקינות בהחלטותיה של רשות מנהלית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה