בכתב תביעה תקדימי שהוגש בבית משפט השלום בתל אביב (יום ב' 4.12.06), נתבע אתר החדשות באינטרנט NRG, שבבעלות קבוצת מעריב, כאחראי ל"טוקבק" שבו כביכול הועלו האשמות חמורות נגד חברת מזמור הפקות, הטוענת כי מדובר בלשון הרע.
התביעה עוסקת למעשה בהגבלת חופש הביטוי באינטרנט ואחריותם של אתרים לפרסומן של תגובות שבמהותן הן אנונימיות.
מדובר בטוקבק לכתבה שהתפרסמה באתר NRG ביולי 2006 תחת הכותרת "תולה את הנעליים" ובה סופר כי מנכ"ל ערוץ הספורט, שכי פרנץ, התפטר לאחר 16 שנים בערוץ.
בטוקבק שנכתב על-ידי מי שהזדהה כ"יודע דבר", נאמר כי "לפרנץ יש אחוזים במזמור הפקות, שהם הקבלן הראשי של ערוץ הספורט. הוא מוציא כאילו לעצמו את העבודות ונהנה מהרווחים. גם כשהוא פורש, הוא ממשיך להחזיק בזכויות ונהנה מהכסף בלי לעבוד קשה מדי".
התובעת טוענת כי דברים אלו הינם שקר וכזב, וכי יש בהם משום פגיעה קשה ובוטה בה, מכיוון שערוץ הספורט הפסיק לעבוד איתה לאחר הפרסום, כך שנגרם לה אובדן רווח של כמיליון ש"ח, כאשר כבר התממש נזק של כחצי מסכום זה.
בכתב התביעה נטען כי העובדה שלאחר פניות מספר של התובעת לאתר בבקשה להסיר את התגובה, הדבר נעשה, מעידה כי האתר הכיר בכך שנעשתה טעות והתגובה אכן מהווה פגיעה בשם הטוב של התובעת.
טענותיה של התובעת הן, כי אף שנמחקה התגובה בדיעבד, הדבר אינו מסיר את האחריות ברשלנות של הנתבעת, שלא בדקה כיאה וכנדרש את תוכן הביקורות שפורסמו באתר שבבעלותה, לא העסיקה אנשים מיומנים שימחקו פרסומים פוגעניים תוך זמן סביר, ואף לא מנעה את פרסום התגובה, כנדרש מבעל אתר סביר שעליו לוודא שהדברים שמפורסמים בו עומדים בדרישות כל דין.
הפרסום חמור ביותר, לטענת התובעת, מאחר שבאתר כבר קיימת מערכת סינון ובקרה בכדי למנוע פרסומים לא לגיטימיים כגון דא. לכן, נוסף על טענת ההתרשלות, נוספה טענת פגיעה בשם הטוב של התובעת, כיוון שהנתבעת תרמה להטלת הדופי ביושרה של הנתבעת ולניסיון להכתים את שמה, עם פרסום הדברים האמורים שגרמו לה לפגיעה "הן בפן המקצועי והאישי עם לקוחותיה וספקיה והן בפן הכלכלי, חד-משמעית, כפי שאכן אף קרה".
התובעת אף ביקשה את פרטיו וכתובת האינטרנט של כותב הטוקבק, אך עד להגשת כתב התביעה טרם נענתה בקשתה על-ידי הנתבעת.
על בסיס טענות אלה מבקשת התובעת מבית המשפט כי יחייב את קבוצת מעריב לפצותה בגין מחדליה ופעולותיה, שגרמו בעקיפין ומישרין לנזקי התובעת.
עוה"ד דן חי, המייצג את התובעת, חברת "מזמור הפקות", ומחבר הספר "ההגנה על הפרטיות בישראל", אמר: "לא ייתכן, כי בהיעדר חוק מוסדר, חברות האינטרנט בישראל יאפשרו לכל אדם לפרסם לשון הרע על חברו. הגיעה העת להטיל על חברות האינטרנט את האחריות לכל מה שמתפרסם באתריהם".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה