הוגשה עתירה להפסקת השביתה

התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר מנסים להביא לסיום השביתה. הבוקר (יום ג', 29.11.06) הוגשה על-ידי התאחדות התעשיינים עתירה לבית הדין הארצי לעבודה, בה היא מבקשת להוציא צו על הפסקה מיידית של השביתה במגזר הציבורי, ובמקביל לזמן את נציגי כל הצדדים להגיע לפתרון מלא בסיכום עם ההסתדרות, בכל הקשור לסוגיית אי תשלום השכר וההפרשות של העובדים בשלטון המקומי בתוך פרק זמן שלא יעלה על 7 ימים.

בצהרים הגיש איגוד לשכות המסחר עתירה דומה. בית הדין החליט לאחד את הדיון בשתי העתירות, ובכדי לתת למדינה זמן להיערך, נקבעה שעת הדיון לשעה 16:00. בשעה 15:00 תתקיים הכנה לדיון בלשכת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט סטפן (סטיב) אדלר. לטענת כלכלני ההתאחדות, הנזק למשק עקב השביתה היום עומד על סכום של 350 מיליון שקלים. כלכלני האיגוד, לעומת זאת, מעריכים כי עלות יום השביתה למשק נאמד בכ-500 מיליון שקלים, ובמידה והשביתה תכלול את כל מגזרי המשק עלותה תסתכם בכ-900 מיליון שקלים ליום.

לדברי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, יש סיכוי טוב להצלחת העתירה: "זכות ההסתדרות להכריז על שביתה כבר הוגבלה בהחלטות קודמות של בית הדין הארצי לעבודה. תמיד יש מקום לבחון את המידתיות ואת הנזק שנגרם למשק ולצדדים שלישיים שאינם מעורבים כלל בסכסוך, כמו השכבות החלשות הנזקקות לשירותי המוסד לביטוח לאומי ולשירות התעסוקה".

נציגי התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר אינם קובלים נגד הסיבה לפרוץ השביתה, שכן לדבריהם זו זכותם הבסיסית של עובדי הרשויות, עובדי המועצות הדתיות ועובדי שירותי הכבאות לקבל שכר ממעסיקיהם הישירים במועד בגין עבודתם, וכן למצוא את הניכויים וההפרשות משכרם בקופות ובקרנות שלהם. לדבריהם, זו זכותם הבסיסית לנקוט באמצעים חוקיים על-מנת לאכוף זכות זו על מעסיקיהם. עם זאת, לטענתם, הפעלת אמצעים ארגונים או משפטיים חייבים להיעשות כנגד המעסיקים המלינים את שכרם וכי אין להשבית את כלל העבודה במגזר הציבורי בשל כך.

לדברי התאחדות התעשיינים, מדובר בסכסוך ישן המבייש את מדינת ישראל - עובדים ומעבידים כאחד. סכסוך אשר חייב לבוא אחת ולתמיד לידי פתרון כולל ויסודי, תוך מעורבות מלאה ופעילה של כל הצדדים ובהם השלטון המרכזי, שבידו הסמכות להביא למיגור התופעה הקשה והמבישה של אי תשלום שכר ואי ביצוע ההפרשות.

לדברי לין מאיגוד לשכות המסחר, "השביתה כנגד כלל אזרחי המדינה על אי תשלום שכר ברשויות המקומיות היא שימוש פסול בכח השביתה ובזכות השביתה. זוהי פגיעה כוחנית, מיותרת ובלתי מוסרית בכלל אזרחי המדינה ובמגזר העסקי." לדבריו יש לפתור את בעיית עובדי הרשויות לא באמצעות שביתה: "אסור לעודד הפקרות. אסור ליטול את האחריות מהרשויות המקומיות ולהעבירה לפתחה של הממשלה. זו בדיוק הדרך שתעודד את המשכו של ניהול כושל והסתלקות הרשויות מכל אחריות".

לפי התאחדות התעשיינים ניתן לפתור את המשבר ללא נקיטת צעדים ארגוניים, אשר עלולים לגרום לנזקים לחברי ההתאחדות, למגזר העסקי ולציבור הרחב במדינת ישראל. זאת, כאשר חברי התאחדות התעשיינים אשר עלולים להיפגע מהשביתה, לא רק שאינם מעסיקיהם של העובדים ואינם יכולים לסייע בפתרון המשבר, אלא הם דווקא תומכים בעמדה לפיה, אין להלין שכר או להימנע מהעברת הפרשות לקופות ולקרנות לעובדים, שלדבריהם הינה תופעה פסולה שאין לה יד ורגל אצל חברי התאחדות התעשיינים.

התאחדות התעשיינים מציינת בעתירתה, כי זכות השביתה גורמת נזקים כבדים וסבל לציבור רחב של עובדים ומעסיקים, שכלל אינם צד לסכסוך הקיים והם בבחינת בני ערובה בידי המשיבות. זכות השביתה אינה זכות בלתי מוגבלת והיא חייבת להיות מאוזנת מול זכויות אחרות וחשובות של הציבור ובכלל זה של חברי התאחדות התעשיינים, ובכלל זה חופש התנועה, חופש העיסוק וזכות הקניין.

עוד הודגש בעתירה כי נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, המכהן גם כיו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, מוכן לסייע באופן אישי, במטרה להביא, לפתרון מלא ומוסכם של התופעה. ברוש היה כבר מעורב בעבר באופן אישי בניסיונות לפתרון המשבר בשלטון המקומי, כשהוא השתתף בפגישות עם בכירי משרד האוצר ויו"ר ההסתדרות.