מחזירים לדגים את הצבע ללחיים

"אחת המטרות של התעשיה הקשורה במים היא לייצר מוצרים הצורכים פחות מים ובחיסכון ניכר, תוך קבלת ערך מוסף גבוה. הדוגמא המוחשית למגמה זו באה לידי ביטוי במפעל שהקמנו בקיבוץ קטורה שבערבה העוסק בייצור פיגמנט מאצות, ומקנה צבע ורוד-אדום טבעי לדגי הסלמון. התהליך הזה חוסך כסף רב ומעניק ערך גבוה". כך אומר פרופ' סמי בוסיבא מהמכונים לחקר המדבר על-שם בלאושטיין בקמפוס שדה בוקר באוניברסיטת בן-גוריון.

הייצור של הפיגמנט מתבצע על בסיס מחקר ופטנט עולמי של צוות בראשותו של פרופ' בוסיבא. הדברים נאמרו במסגרת הכנס הבינלאומי "מהמצאה ופיתוח לייצור ושיווק; ממכוני המחקר אל תעשיות המים" שנפתח אתמול (יום ג', 28.11.06) ויסתיים מחר (יום ה', 30.11.06) במכון צוקרברג לחקר המים, קמפוס שדה בוקר, אוניברסיטת בן-גוריון.

100 טון של פיגמנט בשנה

יצויין, כי המפעל, שהוקם לא מכבר על-ידי חברת אלגאטכנולוג'יס בהשקעה של כ-8 מיליון דולר, פועל מזה כשנה ומייצר כמה מאות קילוגרמים של הפיגמנט, שנמכר בתעשיה הנוטראצבטית, כחומר המונע נזקי חימצון (אנטי אוקסידנט) בגוף האדם. מדובר בטכנולוגיה חדשנית ליצירת פיגמנט אדום, המקנה צבע ורוד-אדום טבעי לדג הסלמון.

דג הסלמון הוא ורוד-כתום בטבע בבגרותו. אבל מלך הדגים לא מגיע למדפים הישר מהטבע, ובבריכות הגידול שבהן הוא שוחה, הוא נראה חיוור יותר, אף נוטה לצבע לבן. רק אסטקסנתין סינטתי, הניתן לו כתוסף מזון בסוף תקופת הגידול, מחזיר לו את הצבע ללחיים. שיטה זו מנצלת את קרינת האור החזקה האופיינית ברוב ימות השנה באזור הנגב, להגברת ריכוז הפיגמנט האדום באצה. הריכוז הגבוה, המגיע לכדי 4%-6% מהמשקל היבש של האצה, עולה בעשרות מונים מריכוזו ברוב המוצרים האחרים שנבחנו כמקור לפיגמנט זה, כגון חיידקים, פטריות וצמחים למיניהם.

עוד יצוין, כי בעולם מיוצרים כיום כ-100 טון של פיגמנט מסוג זה בשנה, עם פלח שוק של כ-250-300 מיליון דולר, כשהמשווק העיקרי שלהם הוא הקונצרן השוויצרי Hoffmann-La Roche.

בוקי אורן, יו"ר חברת השקעות במים של קבוצת 'אריסון השקעות', ולשעבר יו"ר חברת 'מקורות', מסר במסגרת הכנס כי הקבוצה מתכוונת להשקיע בשלב ראשון כ-100 מיליון דולר בתחום טכנולוגיות של ייצור מים. לדבריו, כיום פועלים בישראל למעלה מ-100 סטארט-אפים בתחום המים. במסגרת הכנס הושק מרכז לאומי לפתרונות מים מתקדמים.

המרכז, שיפעל בשדה בוקר בעידוד המשרד לפיתוח הגליל והנגב, יוקם במסגרת המדיניות הממשלתית לפיתוח הנגב והוא עתיד להפוך את שדה בוקר לחלון הראווה של טכנולוגיות המים המתפתחות בישראל.

"הכנס והקמת המרכז החדש הם צעדים ראשונים במהלך למיצוב ישראל כמובילה עולמית בתחום תעשיית המים המתקדמת. המרכז ישרת את כל המוסדות האקדמיים בארץ העוסקים בטכנולוגיה של מים ואת התעשיות הישראליות והעולמיות וגורמים פיננסיים המעוניינים בקשר עם האקדמיה הישראלית", אומר פרופ' אביגד וונשק, מנהל המכונים לחקר המדבר על-שם בלאושטיין בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון.