גם באיירן מינכן והרכבת תרמו לבית הכנסת

קבוצת הכדורגל המפורסמת של באיירן מינכן היא אחד התורמים לבניית המרכז הקהילתי החדש "אוהל יעקב" של קהילת יהודי מינכן, שנחנך לפני כשבועיים. מקורות במינכן מסרו לי, כי מנהלי הקבוצה החליטו על התרומה, משום שבתקופה הנאצית פוטר המנהל היהודי של הקבוצה.

תורמת בולטת אחרת היא חברת הרכבות של גרמניה, אחת הגדולות באירופה, אולי כ"פיצוי" על שרכבות גרמניות הובילו מליוני יהודים למחנות ההשמדה. דויטשה בנק תרם מאות אלפי אירו, ואולי יותר; בתקופה הנאצית מימן הבנק פעולות רבות של המפלגה והממשלה הנאצית.

גם חברת הטלפונים הלאומית של גרמניה, דויטשה טלקום, תרמה מאות אלפי אירו. במקרה זה, יתכן שהקשר הוא אקטואלי: כמה יזמי נדל"ן ישראלים, ובהם חברת סאמיט, רכשו בשנתיים האחרונות בנייני משרדים, שדויטשה טלקום יושבת בהם כשוכרת.

הרברט בורדה, בעל חברת המו"לות הגרמנית הידועה, תרם מיליון אירו. הוא הסביר כי לפני כ-70 שנה קנה אביו, במחיר נמוך מאוד, חברת מו"לות יהודית, שהנאצים הכריחו את בעליה למכרה. "חלק מהעושר שלנו מקורו בעסקה זו, ואני רוצה לפצות במשהו את הקהילה היהודית של היום" - הסביר.

חברת המכוניות פורשה תרמה אף היא. פרדינדד פורשה, שהיה בעליה של החברה בתקופה הנאצית, סייע לקידום התוכניות הכלכליות של הממשלה הנאצית.

עם זאת, חלק גדול מה-57 מיליון אירו נתרם על-ידי גופים מוסדיים ורשמיים - ממשלת בוואריה, עיריית מינכן, הבנק של מינכן. העיריה גם תממן, בנפרד, את ההשקעה של 11 מיליון אירו בהקמת המוזיאון היהודי, המהווה חלק מתשלובת הבניינים של המרכז.

רק גוף ישראלי אחד תרם להקמת המרכז - בנק לאומי, שמנהליו בשנות השלושים והארבעים היו ברובם יוצאי גרמניה. לא נמסר אם ראשי הקהילה פנו לבנקים ישראלים נוספים, ומה היתה תגובתם.

נשיא גרמניה, הרברט קוהלר, חנך רשמית את המרכז הקהילתי, בן שלושה בניינים מודרניים, ב-9 בנובמבר, יום השנה ה-68 ל"ליל הבדולח". זאת, למרות שבית הכנסת המרכזי של קהילת מינכן נשרף ארבעה חדשים קודם לכן, בהתפרעות "מקומית" של אנשי הס.ס.

הטקס זכה לסיקור נרחב בעיתונות ובטלוויזיה המקומיים, ומאז מגיעים אלפי סקרנים, רובם תושבים מקומיים, לבניין, כדי לצפות בו. הכניסה מוגבלת על-ידי סידורי אבטחה קפדניים.