ח"כים לשעבר נגד מרכז הליכוד

ח"כים לשעבר מטעם סיעת הליכוד פנו לבית הדין העליון של מפלגת הליכוד, לאחר שגילו כי הפסיקו לקבל זימונים לישיבות מזכירות הסיעה כיוון שאינם מכהנים עוד כנציגיה בכנסת כנדרש בחוקת הליכוד. זאת למרות שגם לאחר הבחירות המשיכו לקבל זימונים ומדיניות זו נסתיימה רק לאחרונה.

שלושת העותרים, גילה גמליאל, איוב קרא ומיכאל רצון, עותרים גם בשם חבריהם האחרים שכיהנו עמם בכנסת הקודמת ולא נבחרו לכנסת הזו באמצעות עורך הדין שי גלילי. המשיבים בעתירה הינם יושב-ראש סיעת הליכוד, ח"כ בנימין פוטין וכן נגד התנועה עצמה.

העותרים מבקשים מבית הדין כי יבטל את ההחלטה לביטול חברותם במזכירות לפי פירוש מטרתה של חוקת הליכוד ולא לפי הוראותיה הברורות.

לפי החוקה, חברי המזכירות יהיו חברי סיעת הליכוד בכנסת, יו"ר סיעת הליכוד בהסתדרות, יו"ר סיעת הליכוד בנעמ"ת ויו"ר צעירי הליכוד. לפי הפירוש הבסיסי, הם אינם רשאים לכהן במזכירות כיוון שאינם מכהנים כנציגי הסיעה בכנסת. אך לדידם של העותרים, מכיוון שהחקיקה נעשתה כאשר סיעת הליכוד בכנסת מנתה כ-40 מנדטים, מטרתה היתה לאזן בין מספר החברים שנבחרו ישירות על-ידי מרכז הליכוד ובין חברי הסיעה בכנסת.

טענתם זו מסתמכת על כך שעל-פי החוקה המזכירות תמנה 95 חברים, ובתקופת החקיקה היו 40 חברי כנסת מטעם הסיעה (כמחצית). לכן, כך נטען, עם ביטול חברותם של העותרים במזכירות, האיזון הרצוי יופר מאחר ומספר חברי הכנסת של הסיעה ירד לכשליש משהיה, דבר שלא היה צפוי בעת קבלת חוקת הליכוד.

השלושה גורסים כי לאחר שהתמנו לחברים במזכירות מתוקף כהונתם בכנסת ה-16, לא ניתן להפסיק מינוי זה באמצע הקדנציה של המזכירות בגלל הבחירות לכנסת ה-17 שגרמו לסיום כהונתם. פרשנותם של החוקה היא שהפסקת החברות היתה אם חבר כנסת פוטר או עזב מיוזמתו, והבא ברשימה החליף אותו כחבר מזכירות, אחרת מספר החברים במזכירות לא יתאם את הדרוש בחוקה- 95 חברים.

טענה נוספת שהוצגה בעתירה הינה כי מכיוון שנתמנו מכוח כהונתם, העותרים לא היו רשאים להתמודד בבחירות למזכירות, דבר שניתן לכל חבר מפלגה.

הבקשה היא כי יינתן צו ביטול במהרה לאחר פרשנות עקרונית ולא פורמאלית משיקולי "טובת התנועה", בכדי שמניעותם של העותרים להשתתף בישיבות המזכירות תבוטל, והדבר יעשה רק לאחר החלטתו של בית הדין.