תה ירוק מועיל ללב

צריכה קבועה של תה ירוק עשיר בחומרים נוגדי חמצון עשויה להפחית את רמות השומנים בדם ולהוריד את הסיכון לפתח מחלת לב, כך עולה מניסוי רפואי קטן שנעשה בפורטוגל.

התוצאות, המראות יתרונות לבריאות הלב משתיית התה, מתווספות לראיות הרבות הקיימות כבר הקושרות את צריכת התה הירוק לטווח רחב של יתרונות בריאותיים, כולל סיכון נמוך יותר לסוגי סרטן מסויימים, ירידה במשקל, והגנה מפני אלצהיימר.

היתרונות הבריאותיים, שהתמקדו ברובם בתה הירוק, נמצאו קשורים לתכולת הפוליפנול שבתה. תה ירוק מכיל בין 30%-40% של תמצית פוליפנולים במים, בעוד תה שחור (התה הירוק עובר תהליך חמצון על-ידי התססה) מכיל בין 3%-10%.

ארבעת הפוליפנולים העיקריים הנמצאים בעלי תה טריים הם epigallocatechin gallate - EGCG, epigallocatechin ,epicatechin gallate ו-epicatechin.

דיווחים שנויים במחלוקת

ההשפעה של שתיית תה על פרופיל השומנים נחקרה בהרחבה בבני אדם. \עם זאת, התוצאות היו שנויות במחלוקת. מחלוקת זו עלולה לנבוע מהשוני בתכנון המחקר, במיוחד בהרגלי תזונה וסגנון חיים ו/או בפרוטוקולים הניסיוניים. מבין השיטות הרבות של הכנת התה עליהן דווח - הטמפרטורה, זמן החליטה, והריכוזיות חשובים. \ בנוסף, זמן צריכת התה הירוק עשוי גם הוא לתרום למחלוקת.

החוקרים תומכים בסברות כי ההשפעה המגנה של התה הירוק מפני מחלות קרדיווסקולריות נובעת מהתכולה הגבוהה של הפלבונואידים, במיוחד הקטצ'ינים.

נתוני המחקר הנוכחי מראים כי שתיית תה ירוק היא בעלת השפעות חיוביות המתבטאות בהגנה מפני מחלות קרדיווסקולריות על-ידי שיפור פרופיל השומנים בדם. מחקרים נוספים שיבדקו פרמטרים נוספים של צריכת התה הירוק בבני אדם עדיין נחוצים, וכן בחינה עמוקה יותר של ההשפעה של צריכה קבועה של תה ירוק והדרך בה יש להכין אותו כדי להשיג השפעה זו.

כיצד בוצע המחקר

במחקר החדש, בדקו החוקרים את השפעת שתיית ליטר אחד של תה ירוק כל יום למשך ארבע שבועות על פרופיל השומנים בדם בקרב 29 מתנדבים בריאים (בין הגילאים 22 עד 63).

המתנדבים נתבקשו לשמור תחילה על 'תקופה נקיה' של שלושה שבועות, בה נאמר להם לשתות ליטר אחד של מים בכל יום. לאחר מכן נתבקשו לשתות ליטר אחד של תה ירוק ביום למשך ארבעה שבועות. התה הטרי הוכן על בסיס יומי תחת אותם תנאים של טמפרטורה, זמן חליטה וריכוזיות.

החוקרים דיווחו כי בסוף תקופת ההתערבות נצפו שיפורים משמעותיים בפרופיל השומנים של המתנדבים. ירידה ברמות הכולסטרול LDL נראתה אצל 90% מהמשתתפים (הירידה הממוצעת היתה 8.9% מקו ההתחלה), ועלייה ברמות הכולסטרול HDL אצל 69% מהמשתתפים (עלייה ממוצעת של 4% מקו ההתחלה).

לא נצפו שינויים משמעותיים לגבי טריגליצרידים וליפופרוטאין.

שיעור הכולסטרול הכללי לכולסטרול HDL שהוא השומן המהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר למחלות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם) ירד ב-6% לאחר ארבעה שבועות של שתיית תה.