אשעה עצמי כשיוגש כתב אישום

נשיא המדינה, משה קצב, התחייב להשעות עצמו אם וכאשר יחליט היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על הגשת כתב אישום נגדו. כמו-כן התחייב הנשיא להכריז על נבצרות, כאשר יודיע היועמ"ש על כוונתו להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע. משמעות הדבר: יחלפו עוד חודשים רבים עד שיסיים קצב את כהונתו כנשיא ועד שייפתח מחדש הליך בחירת נשיא חדש, במקום קצב.

נוכח הודעת הנשיא קצב, שהוגשה באמצעות פרקליטו: עורכי הדין דוד ליבאי וציון אמיר, שבה הבהיר מפורשות כי לא יאחז בקרנות המזבח ולא ינצל את מעמדו כמקלט מפני העמדה לדין, התייתרה למעשה הכרעה מצד השופטים - בשאלה האם יש בסמכותם לדון בעתירה להדחת הנשיא - ואלה הציעו לעותר, עו"ד יוסי פוקס, למשוך את העתירה. וכך עשה העותר.

מעו"ד פוקס נמסר ל-Nfc: אני מביע צער על כך שהנשיא נזקק לאימת ביהמ"ש בכדי להתחייב לפעול על-פי נורמות מקובלות, מוטב היה לו התחייב לכך מיוזמתו וחוסך את הדיון המביך בעניינו. העתירה השיגה את מבוקשה ותמנע מהנשיא להוסיף ולהיאחז בקרנות המזבח עד תום כהונתו ביולי 2007, שכן להתחייבותו של הנשיא ניתן תוקף של החלטת בג"צ".

בית המשפט העליון דן הבוקר בעתירה שהגיש עו"ד יוסי פוקס בבקשה להדיח את הנשיא משה קצב מתפקידו (יום ב', 27.11.06). בתשובות שהגישו היועץ המשפטי לממשלה והנשיא הם טענו, כי לבית המשפט העליון אין סמכות לדון בהדחת הנשיא.

הדיון בעתירה התקיים כאשר בפרקליטות טרם הכריעו האם יש מקום להגשת כתב אישום נגד קצב, ואם כן - באילו עבירות. מחומר החקירה עולה החשד, כי הנשיא ביצע מעשים מגונים והטרדה מינית במספר בחורות שעבדו בלשכתו. ההכרעה הסופית נתונה בידי היועץ המשפטי לממשלה, וזו צפויה להינתן תוך כמה שבועות.

בעתירה התבקש בית המשפט לכפות על הנשיא להתפטר מתפקידו כנשיא המדינה, נוכח המלצת המשטרה להגיש נגדו כתב אישום בגין עבירות מין ועבירות נוספות. לחלופין, ביקש העותר לכפות על הנשיא להודיע לוועדת הכנסת על נבצרות זמנית, וזאת עד להחלטה סופית מצד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בשאלת הגשת כתב אישום נגדו.

בג"צ החליט שעל הנשיא להשיב לעתירה, וזאת לאחר שהנשיא טען כי לבג"צ אין סמכות להורות לו להשיב לעתירה, וזאת לאור סעיף 13(א) לחוק יסוד: נשיא המדינה, הקובע כי "לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה".

כאמור, נוכח החלטת הנשיא והודעתו לבית המשפט העליון, התייתר למעשה הדיון המכריע בעתירה.

ח"כ איתן מאשים את שופטי בג"צ בפגיעה בשלטון החוק

ח"כ מיכאל איתן מאשים את שופטי בג"צ בפגיעה בשלטון החוק בעקבות מה שהוא מכנה דיון ללא סמכות ובניגוד מפורש לחוק בעתירה שבעניין המשך כהונתו של נשיא המדינה משה קצב.

ח"כ איתן מצטט את חוק יסוד נשיא המדינה הקובע כי: "לא ייתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידם או בסמכויותיו ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה".

לדברי איתן, החוק מוסר לכנסת את הסמכות לפטר את הנשיא: "הכנסת רשאית בהחלטה להעביר את נשיא המדינה מכהונתו אם קבעה כי אינו ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו כנשיא המדינה".

איתן אומר, כי "העובדה ששופטי בית המשפט העליון לא דחו על הסף את העתירה כנגד הנשיא מעוררת ספק גדול האם הם מוכנים לציית לחוק כשהוא מגביל את סמכותם לדון בעניין מסוים, או שבכל הקשור למגבלות החלות עליהן הם יעשו צחוק מהחוק וכוח לוליינות פרשנית".

יו"ר סיעת מרצ, ח"כ זהבה גלאון אמרה כי "בג"צ נאלץ להתמודד עם העתירה נגד הנשיא רק בגלל פשיטת הרגל המוסרית של הרוב בכנסת שהתנער מחובתו החוקתית לנקוט הליכי הדחה נגד הנשיא בשל התנהגות שאינה הולמת".

לדבריה, "חוק יסוד הנשיא מונע מבג"צ להוציא צו נגד נשיא המדינה אך לא מונע ממנו לדון בכשירותו הערכית לכהן בראש המדינה".