ישראלי, אבל עם טעם אמריקני

13 ביולי 2004. נמל התעופה בניו-יורק. בטרמינל הנוסעים התיישבו זה לצד זו אהרן וג'ניפר, שני יהודים שהמתינו לטיסה שתעלה אותם ארצה. כן, גם מארצות הברית יש עלייה לארץ, וציונות במנות לא מבוטלות. עלייה, תוכניות לעתיד, החיים שהיו והחשש מפני הלא נודע היו נושא שיחתם המשותפת בת שעתיים של השניים בטרמינל הנוסעים. טיסת העלייה של ארגון "נפש בנפש", המעלה יהודים מארצות מתפתחות לישראל, ממריאה. ג'ניפר ואהרן יושבים בה. כל אחד במקומו, רחוקים.

אהרן עלה לארץ, למד באולפן עציון בשכונת בקעה בירושלים, ומשם - כעבור חודשים אחדים - למרכז הקליטה (האולפן) בבירה. גלגולים שונים בשרשרת הקליטה ובמרכז פגש את ג'ניפר, שזה לא מכבר סיימה קשר רומנטי עם בחור. הם זיהו זה את זו, ובמשך חמישה חודשי שהות יחד באותו מרכז קליטה - בין השניים נוצר הקליק. למרות שלא היו באותה כיתה, גרו באותו בניין - היא בקומת הנשים והוא בקומת הגברים, כשרוב הפגישות ביניהם היו בחדר במדרגות. "לא מקום להיות יחד", אומרת ג'ניפר כשהיא מנסה לברור לכך את המילים המתאימות בעברית.

"המבט על חיים והכל בינינו דומה", מנסה אהרן לתרגם לנו את הרגשות רבי העוצמה שהוא חש כלפי ג'ניפר לעברית, "כל בוקר איתה חדש. היא עושה לי יום חדש". ג'ניפר ואהרן התפצלו אחרי השהייה במרכז הקליטה - היא למרכז מגשימים במושבה הגרמנית והוא לסן סימון. אך מכאן ועד לחופה הדרך היתה קצרה.

שנה אחרי האולפן, בינואר 2006, נישאו השניים - מעתה הזוג גרינברג, כשלחתונתם הגיעו החברים היחידים בארץ - 120 עולים חדשים מאולפן עציון. הגרינברגים, שהיו בארה"ב קונסרבטיבים, גם הספיקו לשנות השקפה דתית ולהפוך לדתיים-לאומיים.

כעבור תשעה חודשים נולד זאב, שנקרא כך על שם סבו זאב-יששכר, אביו של אהרן, שגם לאביו באופן מפתיע, קראו אהרן. את בנם בחרו להכניס בבריתו של אברהם אבינו דווקא במשרדי ארגון "נפש בנפש", שלטענתם היה המקום הטבעי לסגור את המעגל. להורים הנרגשים הצטרף הרב יהושע פס, מייסד הארגון שבירך אותם באומרו ש"המשפחה הצעירה הזו היא סמל חזק עבור כולנו שיש המשכיות לעם היהודי ולציונות בכלל".

שאלתי את הגרינברגים איזה מין בן הם רוצים, צבר או אמריקני? לאהרן אין התלבטויות: "ישראלי, אבל עם טעם אמריקני..."

צילום: אהרן וג'ניפר גרינברג ומימינם הרב יהושע פס, מייסד ארגון "נפש בנפש" בברית [צילום: ששון תירם]