סקר משותף של מכון היצוא ואוניברסיטת בן גוריון מגלה:
כ-89% מחברות הסטארט-אפ זקוקות בשלב השיווק והמכירה לסיוע בפיתוח קשרים אסטרטגיים; 80% זקוקות לסיוע בגיוס מימון; בשלב ההקמה- 64% מחברות הסטארט-אפ מבקשות עזרה בקבלת תמיכה ממשלתית ו-53% מחברות הסטארט-אפ מבקשות סיוע בגיבוש הסכמים עם משקיעים או עם שותפים.
עוד עולה מהסקר כי 88% מהחברות זקוקות לסיוע בחדירה לשוק- קשרים עם חברות, אנשי שיווק ועוד ו-75% מחברות הסטארט-אפ זקוקות לתמיכה ביציאה לתערוכות ובקיום מפגשים עם לקוחות פוטנציאליים.
הסקר נערך בקרב 55 חברות סטארט-אפ בענפי התקשורת, התוכנה, הציוד הרפואי, הביוטכנולוגיה, האלקטרוניקה ועוד, על-ידי מרכז הסטארט-אפ שבחטיבת ההיי-טק במכון היצוא ומרכז בנג'יס ליזמות וניהול בבית הספר לניהול של אוניברסיטת בן גוריון.
שרגא ברוש, יו"ר מכון היצוא מציין כי המכון מתכוון לבנות כלים אופרטיביים וחדשים כדי לתת מענה הולם לצרכים של חברות ההזנק הנתונות במצב קשה נוכח המשבר במשק והמיתון העולמי.
בתוך כך, מכון היצוא מתעתד בחודשים הקרובים לסייע לחברות הסטארט-אפ החברות במכון היצוא, בפיתוח קשרים אסטרטגיים, ביצירת שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות היי-טק בחו"ל ובהשגת מידע עסקי באמצעות מאגרי המידע של המכון.
סקר זה, אומר ברוש, הוא תחילתו של מהלך מקיף ורחב יותר, שיכלול הרחבת המחקר לחברות סטארט-אפ נוספות, עריכת ימי עיון והקמת פורומים משותפים עם חברות ההזנק.
יאיר אופק, מנהל חטיבת הייטק ומשנה למנכ"ל מכון היצוא וד"ר דפנה שוורץ, מנהלת מרכז בנג'יס באוניברסיטת בן-גוריון מסרו כי בשלב המו"פ ופיתוח עסקי 78% מחברות הסטארט-אפ זקוקות לסיוע בגיוס מימון.
אופק מדגיש, כי נמצאו בסקר הבדלים משמעותיים בצרכי חברות הסטארט-אפ לפי שלבי החיים השונים: בשלב השיווק והמכירה רמת הקושי גבוהה ביותר- 4.31 (בסולם 1-7, כאשר 7 היא דרגת הקושי הרבה ביותר); בשלב הפיתוח העסקי רמת הקושי של 3.92 (בסולם 1-7) ובשלב ההקמה צוינה דרגת קושי של 3.69 (בסולם 1-7).
אופק מוסיף, כי בסקר נמצאו גם הבדלים בצרכי הסיוע בין חברות הסטארט-אפ לגבי גודלן. התברר כי החברות הקטנות יותר (עד 10 עובדים) זקוקות ליותר סיוע מהגדולות, בכל השלבים עם הדגשים שונים. כך למשל הן זקוקות לסיוע בגיבוש הסכמים עם משקיעים בעיקר בשלב ההקמה של החברה, תחום שבו החברות הגדולות יותר, מצליחות כנראה להתמודד בעצמן.
נמצאו גם הבדלים בין חברות הסטארט-אפ לפי הענפים השונים. כך למשל, חברות בענף התוכנה מעונינות יותר בסיוע בגיוס אנשי מפתח לחברה ואילו חברות בתחום התקשורת מעונינות בסיוע במעבדות ובציוד לצורך המחקר והפיתוח.
ד"ר דפנה שוורץ, מסבירה כי שיתוף הפעולה המחקרי בין מכון היצוא לבין האקדמיה בשיתוף התעשיה, מסייע להבנה טובה יותר של השינויים בסביבה העסקית ומאפשר לעשות התאמה של הכלים לתנאים המשתנים והן בחתכים לפי מאפייני החברות.
"ממצאי המחקר מצביעים על תעשיית סטארט-אפ בוגרת שיודעת לזהות את הגורמים המקשים עליה ואשר יודעת לזהות באילו תחומי נדרש להם סיוע. המחקר מצביע כי כלי הסיוע צריכים להיות שונים בין החברות, לפי חתכים שונים", אומרת ד"ר שוורץ.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה