כל ילד עשירי סובל מלקויות למידה

יו"ר אגודת ניצן

ילדים עם לקויי למידה ממשפחות מעוטות יכולת באזורי הפריפריה ובשכונות מצוקה פשוט הולכים לאיבוד

כל ילד עשירי בישראל סובל מלקויות למידה שונות. כך מסרה עפרה אלול, יו"ר אגודת ניצן, לרגל יום ההתרמה הארצי לניצן ולארגוני החרשים בישראל המתקיים היום (ב', 20.11.06).

מאגודת ניצן נמסר, כי ההוצאה החודשית הממוצעת למשפחה עם ילד לקוי למידה ביישובים במרכז הארץ עומדת על 1,520 שקלים בממוצע לחודש.

יש לציין, כי סכום זה אינו כולל את יתר ההוצאות הקבועות הנחוצות לילדים, כגון: ביגוד, הנעלה, צעצועים, חוגים, מנוי לספרייה, חסכונות וביטוחים, דמי כיס, טיפולים רפואיים, כגון: טיפולי שיניים ועוד.

לדברי אלול, ילדים עם לקויי למידה ממשפחות מעוטות יכולת באזורי הפריפריה ובשכונות מצוקה פשוט הולכים לאיבוד. כאשר בית הספר ממליץ למשפחות אלה לשלוח את הילד לאבחון, הן מתקשות לעמוד בהוצאות האבחון והטיפול.

אגודת ניצן ערכה סקר ביישובי מרכז הארץ, כאשר הגיל הממוצע בו אובחנו הילדים עומד על 7 שנים ושישה חודשים. מממצאי הסקר עלה, כי עיקר ההוצאה היא על שיעורים פרטיים למקצועות הלימוד השונים ועל הוראה מתקנת. כמו-כן, ההורים מוציאים כספים על אבחונים לילדים, תרופות (אם יש צורך בכך), ריפוי בעיסוק, טיפול באמצעות רכיבה על סוסים, טיפולים אלטרנטיביים ועוד.

עוד עולה מנתוני הסקר, כי למעלה מ- 70% מההורים מדווחים כי ככל שעולה גיל הילד, גדלה ההוצאה הכספית הנובעת מלקויי הלמידה.

יו"ר אגודת ניצן מסרה עוד, כי משרד החינוך מקצה שעות לתלמידים אשר אובחנו כלקויי למידה ואשר ועדת השילוב הבית ספרית החליטה על זכאותם ל"שעות שילוב". הבעיה היא, שבהיעדר חוק המקנה זכויות לתלמידים עם ליקויי למידה בחינוך הרגיל הרבה ילדים "נופלים בין הכיסאות" - ראשית, אינם מאובחנים ושנית, אינם מקבלים את הטיפול המגיע להם על-מנת שיוכלו לממש את יכולתם.

אגודת ניצן מקצה 2 מיליון שקלים בשנה לאבחונים ולהוראה מתקנת לילדים ממשפחות נזקקות, בעיקר באזורי הפריפריה.

אחוז גבוה של אבטלה בקרב חרשים

אחוז המובטלים בקרב אוכלוסיית החרשים עומד על כ- 35% לעומת כ- 10% אבטלה באוכלוסיה הכללית. כך עולה מנתונים שאספו ארגוני החרשים לרגל יום ההתרמה הארצי "הטה אוזן לדממה" של ארגוני החרשים.

על-פי הנתונים, שיעור הנשים הבלתי מועסקות עולה על זה של הגברים. עוד עולה, כי החרשים וכבדי השמיעה המועסקים סובלים מתת תעסוקה, בהעדר ניצול יכולותיהם המקצועיות על-ידי מעסיקיהם - הם נתקלים במחסומים בחיפוש והשתלבות במקום עבודה, הנובעים בין השאר מדעות קדומות של מעסיקים, אשר אינם מודעים לנושא החרשות, דבר המגביר את רתיעתם וחששם להעסיק חרשים. כמו-כן, לטענת הארגון, אצל מעסיקים רבים אין אבחנה בין קשיי התקשורת לבין יכולות וכישורי עבודה, יש חשש מקשיי תקשורת, רתיעה מקולניות ומתנועתיות יתר.

לדברי הארגונים, הרשתות החברתיות העשויות לסייע במציאת מקום עבודה, מצומצמות אצל החרשים והמעבר בין הסביבה המגוננת (משפחה, בית ספר), שאינה מעודדת עצמאות ואינה משתפת בתהליכי קבלת החלטות אל סביבת העבודה, בה שולטת היוזמה, התחרות, ההישגיות והדומיננטיות, קשה עד מאוד לאדם החרש.

עוד מוסר הארגון, כי חרשים וכבדי שמיעה שכבר משתלבים במקומות עבודה רגילים מתקשים ביצירת קשרים עם עמיתיהם לעבודה, בגלל בעיות תקשורת, ועל-פי רוב הם אינם מודעים לזכויותיהם ואינם זוכים לקידום מקצועי. מיעוט מבין האנשים החרשים עוסקים בתחומי עבודה יוקרתיים, הדורשים רמה גבוהה יחסית של הכשרה מקצועית. רובם עוסקים בתחומים נמוכים מבחינת היוקרה המקצועית ודרישות ההכשרה וקרוב לשני שליש מהם לא קודמו כלל בעבודתם.