ברוכים הבאים לעולם המתים

מפעל נטוש בעיר ענייה במזרח גרמניה הפך ל"סלון יופי למתים", משעה ידיו של חוקר אנטומיה ששמו גונטר וון האגנס.

האגנס פתח קו ייצור למה שהוא מכנה הליך פלסטי, בו גופות של תורמים משומרות בשרף ומבותרות לפרוסות, לעיתים קרובות לצורך מכירה ללימודי אנטומיה.

התערוכה של מה שנקרא 'עולמות של גופות', במסגרתה מוצגות גופות אדם שעברו תהליך שימור, עוררה מחלוקות במספר ערים באירופה שבהן הוצגה.

המבקרים במפעל שבגובן, על גבול פולין, זוכים גם לתצוגה של מודלים אנטומיים, כמו זו ב'עולמות של גופות', יחד עם מופע דוחה של איברים מעוותים ורקמות חולות.

האגנס, שזכה לכינוי "ד"ר מוות" מהעיתון 'Spiegel', מגן על עיסוקו השנוי במחלוקת. בראיון עמו אמר: "אני מלביש של גופות, הלוקח גופות והופך אותן לאובייקטים שימושיים. זוהי הארכה מעבר למוות של אופנת טיפולי היופי".

הגבר המוזר, החובש באופן קבוע כובע שחור רחב שוליים, אמר לכתבים בפתיחת המרכז החדש שלו, כי חלקי הגופות שהוא מוכר לבתי ספר ואוניברסיטאות אינם שונים מחלקי בשר הנמכרים באיטליז.

המרכז החדש ששמו 'פלסטינריום', על-שם ההליך המבוסס על שימור בשרף, ייצור כ- 200 מקומות תעסוקה לעיר שנפגעה משיעור אבטלה עצום מאז נפילת הקומוניזם. בסיוע של מדענים סיניים, יצפו העובדים את גופות התורמים בשרף קשה לפני שיחתכו אותן לפיסות כדי למכור אותן בכל העולם.

חיתוך פרונטלי מלא של גוף אדם יעלה 7,000 אירו (9,000 דולר), לדברי האגנס, והדבר תלוי בדרך שבה נחתכה הגופה מאחר שהחיתוך עשוי להגיע עד ל- 600 חלקים בגדלים שונים.

"אני לא חולם, אך משוכנע כי בתוך שלוש עד חמש שנים נוכל לייצר בין חצי מיליון עד מיליון חתיכות בשנה", אמר והוסיף כי הדבר ידרוש כמחצית מ- 80 הגופות אותן הם מצפים לקבל בגרמניה עד אז.

כבוד המתים

קבוצה של כ- 20 מפגינים, שרים את השיר "We shall overcome" (אנו נתגבר) הפגינו נגד המרכז, וטענו כי וון האגנס פוגע בכבוד המתים.

וון האגנס, לדבריהם, משתמש בערך המדעי של עבודתו כחזית לפעולותיו לעשיית כסף. "אנו לא צריכים זאת בגובן", קראו המפגינים. "הוא פוגע בכבוד המתים כדי להשביע את סקרנות האנשים".

בתוך המפעל בן ארבע הקומות, קבוצות עובדים מתגודדים סביב גופות בשלבים שונים של ביתור. אחד מהם, לבוש חלוק ניתוח, נע סביב עשרות שקים של עצמות אדם תחת השלט "הלבנה". בתחנה הבאה בסיור המבקרים, שלושה עובדים מחפשים פגמים בגידים של גופה שצופתה בשרף המוטלת על מיטת ניתוחים.

ובעוד המפגינים מוחים נגד שיטותיו של אגנס, הרי שהעובדים החדשים שלו, רבים מהם היו מובטלים במשך שנים, שמחים למלא אחר הוראותיו של הבוס החדש, שנולד בפולים ומאוחר יותר ערק למערב מגרמניה המזרחית הקומוניסטית.