צנתור - מוגבל בזמן

ממצאים מפתיעים, ואולי גם מפחידים - צנתור וטיפול אנגיופלסטי (בלון) לא יעזור לאנשים ששרדו התקף לב, סבלו מתסמינים מתונים או כלל לא, והמתינו שלושה ימים או יותר עד שניגשו לקבלת עזרה רפואית, כך מדווחים חוקרים אמריקנים.

ההליך לפתיחת עורקים, הנקרא אנגיופלסטיקה, מומלץ כמעט לכל החולים שעברו התקף לב בעקבות עורקים חסומים בתוך 12 השעות הראשונות לאחר התקף הלב.

הטיפול המוקדם משקם את זרימת הדם ללב, שומר על שריר הלב ומוריד את הסיכונים למוות ואי ספיקת לב, מצב כרוני שבו הלב שואב דם בחוסר יעילות. אך כ- 30% מהחולים החווים התקף לב חמור מגיעים לבית החולים לאחר ש'חלון ההזדמנויות' של הטיפול כבר נסגר.

רופאים רבים העריכו עד כה כי ישנם מספר יתרונות הקיימים גם לחולים הפונים לעזרה לאחר מסגרת זמן זו.

כעת, במאמר שהתפרסם בעיתון הרפואה של ניו אינגלנד, אמרו החוקרים, כי שיקום זרימת הדם באמצעות ניתוח לאחר שלושה ימים אינו יעיל יותר מטיפול תרופתי סטנדרטי בהורדת הסיכון למוות, התקף לב שני או אי ספיקת לב.

מי שעמדה בראש המחקר, ד"ר ג'ודית הוכמן מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו-יורק, אמרה כי הממצאים נגדו את כל הציפיות, שהיו ירידה של 25% באירועים עם אנגיופלסטיקה - והראו כי למעשה אין להליך כל יתרון.

הממצאים מתייחסים רק לחולים במצב יציב, לאחר התקף לב, שהמתינו זמן רב מדי לפני הפנייה לטיפול רפואי, קבוצה שמייצגת כ- 100,000 חולים בשנה בארצות הברית בלבד.

לדברי הוכמן, המחקר מדגיש את הצורך בפנייה לעזרה רפואית בשלב מוקדם לאחר התקף הלב. הממצאים מאכזבים אך מצד שני מראים את ההישג של טיפול רפואי טוב, לטענתה - חוסמי-ביתא, מעכבי ACE, סטטינים, אספירין - אלו תרופות קריטיות המצילות חיים.

אין יתרונות על טיפול תרופתי

המחקר, שארך 4 שנים, כלל 2,166 אנשים ששרדו התקף לב, מחמש מדינות. החולים חולקו באופן אקראי על-ידי תוכנת מחשב לקבוצות שקיבלו טיפול תרופתי בלבד או טיפול תרופתי בשילוב אנגיופלסטיקה עם בלון וסטנטים.

ההליך כלל העברת צנתר דרך העורק, ניפוח בלון בכלי הדם החסום והכנסת צינורית קטנה עשוייה רשת או סטנט (תומך) כדי לשמור על העורק מורחב.

המחקר גילה כי לא היה שוני משמעותי סטטיסטי בין שתי הקבוצות בהיבט של מוות, התקפי לב או אי ספיקת לב עד חמש שנים של מעקב.

המחקר - TOSCA-2 - פורסם בעיתון "Circulation", החל בתחילה כניסוי עצמאי שמומן על-ידי המוסד הלאומי לבריאות והתמזג מאוחר יותר עם ניסוי מקיף יותר - OAT.

מחקר ה-TOSCA-2, בדק 381 קנדיים וחולים ממקומות אחרים בעולם שטופלו בתרופות או באנגיופלסטיקה, כדי לראות כמה זמן ישארו העורקים פתוחים והאם אנגיופלסטקה עזרה לשפר את יעילות שאיבת הדם של הלב.

המחקר גילה כי 83% מהעורקים נשארו פתוחים בקרב חולים שטופלו באנגיופלסטיקה בהשוואה ל-25% בלבד בקבוצה שקיבלה טיפול תרופתי' אך הטיפול לא שיפר את יכולת השאיבה של הלב.

שני המחקרים הוצגו בכינוס השנתי של איגוד הלב האמריקני שהתקיים בשיקגו.