סיכון להפרעה נוירולוגית מחיסון לשפעת

למרות שמדובר בסיכון קטן, זהו סיכון שכדאי להיות מודעים אליו אם אתם שוקלים לקבל חיסון מפני שפעת. מחקר חדש מגלה כי חיסון השפעת קשור לעליה בסיכון לפתח הפרעה נוירולוגית מחלישה ביותר, הידועה כ'תסמונת גיליין-בר'.

'תסמונת גיליין-בר' פוגעת באחד מכל 100,000 בני אדם בכל שנה. היא מופיעה כאשר מערכת החיסון של הגוף תוקפת חלק ממערכת העצבים, וגורמת לחולשה או תחושה של דקירות קלות שיכולות בסופו של דבר להביא לשיתוק. מחקר קודם בתחום מצא קשר בין 'תסמונת גיליין-בר' לחיסון השפעת, אך חוסר הוודאות לגבי הקשר נותר בעינו.

חוקרים מאוניברסיטת טורונטו הם שערכו את המחקר האחרון. הם חקרו את תושבי אונטריו, היכן שתוכנית חיסון השפעת העולמית החלה בשנת 2000. כל התושבים בני חצי שנה ויותר קיבלו חיסון ללא תשלום. עורכי המחקר איתרו את התיעוד של כל האשפוזים בעקבות 'תסמונת גיליין-בר' משנת 1993 ועד 2004. הם בדקו מי מהם קיבל חיסון נגד שפעת והשוו את הסיכון לתסמונת בתוך 2-7 שבועות לאחר החיסון ל-20-43 שבועות מאוחר יותר. הם השוו גם את מספר המקרים לפני ואחרי תוכנית החיסונים שהחלה, כאמור, בשנת 2000.

החוקרים גילו, כי חולים נטו יותר להתאשפז בעקבות 'תסמונת גיליין-בר' בשבועות 2-7 לאחר שחוסנו מאשר לאחר 43 שבועות. עובדה זו מראה סיכון קטן, אך גבוה יותר, למחלה זו לאחר חיסון. יחד עם זאת, עורכי המחקר לא גילו שוני במספר החולים עם התסמונת לפני ואחרי שתוכנית החיסונים החלה בשנת 2000.

עורכי המחקר דיווחו כי עליה זו בסיכון שווה לסיכון אבסולוטי מאד קטן לפתח 'תסמונת גיליין-בר' בשל נדירות ההפרעה. למרות זאת הדגישו, כי כמו שהחולים צריכים להבין את יתרונות חיסון השפעת עליהם להיות מודעים גם לסיכון.