ה"נוסעים הסמויים" בדרך לבאר-שבע

מי הם הנוסעים הסמויים שנסעו מתחת למושבים ברכבת ישראל בדרך מנהריה לבאר-שבע בנסיעה של יום חמישי בערב, ומה אשמה מלחמת לבנון השנייה בנסיבות העברתם מצפון הארץ לדרומה?

הערב (מוצ"ש, 11.11.06) נשחטו אחר כבוד 15 עופות שהובאו במיוחד מהצפון למתפללי בית הכנסת של עולי קוסטנטין בבאר-שבע. ראשיתו של הסיפור המוזר מתחילה ביום חמישי אחר-הצהריים. ליד אגם המונפורט שליד העיר מעלות עוצר בתחנת האוטובוס קו 367 של "נתיב אקספרס". "יכול לפתוח לי?", פנה אל הנהג נער חרדי, כשהוא מצביע אל עבר תא המטען. הנהג, שרגיל בבקשות מעין אלו פתח את תא המטען, והנער עלה אל האוטובוס.

הנהג, בניהו שפירא, שהבחין במשהו מוזר, פנה אל הנער וביקש לברר מה הכניס.
- "עופות"
- "עופות?"
- "כן"
- "כמה?"
- "15"
- "15 עופות?!"
- "כן, שמתי בכלוב, ועטפתי בשמיכה".
- "הם ימותו לך!"
- "לא, זה בסדר... מגיע לנהריה, כן?"
- "כן, לאן אתה לוקח את העופות?"
- "לבאר שבע"
- "לבאר שבע? 250 קילומטר. תגיד, השתגעת? הם ימותו לך!"
- "לא, זה בסדר..."

בן 14.5 עם 40 קילו

הנוסע הבלתי-שגרתי, בנימין, רק בן 14.5, עלה אל האוטובוס הגלילי כשהוא עוטה חליפה שחורה ומגבעת לראשו, והצליח בדקות שאחר כך לסחוף אחריו אוטובוס של 30 איש. השיחה עם הנהג המופתע נשמעה עד לחלקו האחורי של הקו, וגרמה לרבים מנוסעיו להתקדם אל קדמת האוטובוס ולהאזין לשיחה הקולחת שבין השניים. "עלי הצלחת לעבוד, אבל התחנה הסופית שלך תהיה בנהריה. מנהריה לא יתנו לך להמשיך בתחבורה ציבורית", אמר הנהג בניהו. בנימין לא השתכנע. "קח את המספר טלפון שלי", אמר בניהו, "אבא שלי שוחט. אם תיתקע - תתקשר". - "אני מעריך שאגיע ב-00:30...". - "זה בסדר, תתקשר מתי שתגיע".

את העופות קיבל בנימין מיעקב פרץ ממושב חוסן שליד מעלות. פרץ, שבשל הקטיושות במלחמת לבנון השנייה נאלץ להעתיק מגוריו לבאר-שבע, נוכח הסיכון שנשקף לאישתו ההרה. התפלל בבית הכנסת של בנימין, ונדר כי אם אשתו תלד בן זכר - יתרום למארחיו הדרומיים מתת נדיבה של 15 עופות. הבן נולד, ואת הנדר צריך לקיים. בנימין השיג כלוב עופות כבד מפלסטיק, ובחירוף נפש יצא למסע של כ-500 ק"מ, כדי לאפשר לפרץ לשלם את הנדר שהבטיח. כשראה יעקב פרץ את העלם, ניגש יחד עימו אל הלול שבעלותו. "איפה הרכב שלכם?", שאל. "באתי לבד, בתחבורה ציבורית", השיב בנימין. ההסברים של פרץ על כי העופות עלולים לקפח את חייהם עוד קודם שישמשו כ"על האש" ערב לחיך - נפלו על אוזניים ערלות. בנימין בשלו. ממושב חוסן לתחנת האוטובוס מחוץ ליישוב, כשהוא נושא כ-40 ק"ג.

השיחה בין השניים, בנימין ובניהו, המשיכה להתגלגל עד נהריה כשכל הנוסעים מתפקעים מצחוק לשמע חילופי הדברים בין השניים, כאשר בין היתר, הציע הנהג לנוסע הצעיר כי יעצור לו ליד הפארם ויקנה משם 15 אגדים ("פלסטרים"), "כדי להדביק על הטוסיק של העופות, שלא ישאירו 'מזכרות' ברכבת"...

קרטונים למניעת "מזכרות"

תחנה סופית בנהריה. קו 367 נעצר, וכל נוסעי האוטובוס והנהג ירדו להסתכל על כלוב העופות העטוף בשמיכה, כשבתוכו 15 בעלי כנף מיוזעים מחום המטען. עוף צלוי...

בחור מישיבת ההסדר במעלות סייע לבנימין לסחוב את הכלוב הכבד אל תחנת הרכבת בנהריה, כשמאחוריהם נשרכים נוסעים נוספים שנסעו למרכז הארץ. המאבטחים בכניסה לתחנה היו המומים, אך למראה הנחישות והלהט בו הסביר להם על החובה שבקיום נדר, תוך שהוא מגובה בשאר הנוסעים, נעתרו לבקשתו. בתנאי אחד: מתחת למושבי הרכבת נפרסו קרטונים שנועדו למנוע את הלכלוך, והרכבת יצאה לדרכה. אל הקרון, המצחין-משהו, התלוו נוסעי האוטובוס, שרצו לראות מה יעלה בגורל העופות.

בשעה 22:30 צלצל הטלפון הנייד של בניהו.- "הגעתי", אמר בנימין והכריז על הגעתם של העופות ליעדם - בריאים ושלמים. "בפעם הבאה הוא יביא מאה עופות!", נשמע ברקע קולה של האם הגאה...

צילום: רכבת בנהריה. כמה עולה כרטיס לעוף?