"איך אני נוהג?" - למרבית הישראלים לא אכפת

אתם נוסעים לכם בנחת בכביש, נהנים ממוזיקה מרגיעה ולפתע חותך אתכם בפראות רכב מהנתיב הסמוך. בתחתית הפגוש של הרכב החותך מודבקת המדבקה המוכרת "איך אני נוהג?" שמפנה אתכם למוקד טלפוני לתלונות. האם תתקשרו? כנראה שלא.

מחקר שנערך בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה עבור משרד התחבורה עולה שרק 8% מהנהגים טורחים לחייג את המספר. המחקר גילה שרק בעשירית מהמקרים תגיעו לאדם שתפקידו להקשיב לכם ולרשום את תלונתכם. "הכללים לביצוע הנוהל פרוצים, אין אכיפה מספקת של משרד התחבורה וחלק מקציני הבטיחות אינם מפעילים את הנוהל כלל. כל עוד הנוהל אינו מבוצע בדרך סבירה, קשה לומר עד כמה הוא תורם במאבק לתאונות הדרכים", אומרת פביאן סיקרון מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה שערכה את המחקר.

נוהל מדבקות "איך אני נוהג?" החל לפני שנתיים כשחברי הכנסת דאז עמרם מצנע וגלעד ארדן ביקשו להעביר חוק שיחייב חברות בעלות צי רכב של מעל 40 רכבים פרטיים או 20 כלי רכב כבדים להדביק מדבקה עם מספר טלפון של מוקד אליו יוכלו נהגים להתקשר ולדווח על נהג שנוהג בצורה מסוכנת. ביולי 2005 נכנס הנוהל לתוקף וכבישי ישראל התמלאו בכמה מאות אלפי מדבקות.

מהמחקר עולה כי כמו במקרים אחרים בישראל הנוהל אכן קיים, אך אין מי שיאכוף אותו כראוי. "למרות שהנוהל חייב הקמת מוקד מיוחד לתלונות, הרי שמתוך שלושים מספרים שהתקשרנו אליהם רק בשלושה מקרים הגענו מייד לאדם שתפקידו היה לקבל תלונות על נהיגה מסוכנת. כשאין אדם כזה, משך הזמן שצריך להסביר לאדם שעונה מי אתה בכלל ומה אתה רוצה לדווח ומשך הזמן שלוקח עד שמעבירים אותך לאדם הנכון הופכים את הדיווח למטרד", ציינה סיקרון.

לא רק החברות, גם הנהגים, אינם מתייחסים ברצינות לנוהל זה. מתוך 1000 נהגים שרואיינו התקשרו רק 78 אנשים(8 אחוז) למוקד התלונות. יותר משליש מאלה שטרחו להתקשר דיווחו כי נתקלו בקשיים וסביר להניח שלא יתקשרו יותר.

התלונות העיקריות: רכב חותך או מזגזג בכביש

חוקרי בית הספר לבריאות הציבור בדקו אלפי דיווחים ממוקד ייעודי לקליטת דיווחים וגילו שהתלונה העיקרית היא על נהג שחתך רכב אחר (כ-21%). 14% התלוננו על נהג שמזגזג בין נתיבים וכ-12% התלוננו על חנייה במקום אסור. נתון מפתיע: כשישה אחוז מהפונים התקשרו כדי להחמיא על נהיגה אדיבה.

"למרות המספר הנמוך של מתקשרים ולמרות הקשיים שאלה שכבר התקשרו נתקלו הופתענו לגלות שמרבית הציבור אינו מתנגד לנוהל ואף מתייחס אליו בחיוב. ציפיתי שתהיה התנגדות הרבה יותר גדולה כי מדובר במעשה שיכול להחשב כהלשנה", אומרת סיקרון, "אבל כדי שנוהל כזה יצליח ויגרום להרבה יותר אנשים להתקשר צריך ללוות אותו בקמפיין הסברתי גדול. חייבים להסביר לציבור שיש בזה תועלת וזו הפגנה של אזרחות טובה. מהמחקר שלנו עולה כי הכללים לביצוע הנוהל פרוצים, משרד התחבורה אינו אוכף אותו כראוי וחלק מקציני הבטיחות אינם מפעילים את הנוהל כלל. אם במשרד התחבורה יחליטו להפוך את הנוהל לתקנה יהיה צורך להקפיד על אכיפה מלאה בשטח".