"רה"מ לא יזדקק לאמון הכנסת לאישור ממשלתו"

בתקופה בה המערכת הפוליטית שמה לה למטרה לשנות את שיטת הממשל בישראל, הצעות החוק בסוגיה צצות כפטריות אחר הגשם. חברי הכנסת עמי אילון ואבישי ברוורמן מסיעת העבודה יחד עם גלעד ארדן (ליכוד) הגישו הצעת חוק, שלטענתם תגרום לחיזוק היציבות השלטונית.

הצעת החוק הוכנה לאחר התייעצות עם אריק כרמון בשיתוף תנועת "יש תקווה". זוהי תנועה פוליטית חדשה אשר שמה לה למטרה להביא לשינוי שיטת השלטון בישראל.

על-פי ההצעה, חברי הכנסת מציעים לשמור על השיטה הפרלמנטארית ובמקביל לערוך רפורמה מקיפה ביסודותיה. לדעתם, לאחר הבחירות, על הנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הסיעה הגדולה ביותר, כאשר מספר 2 ברשימה מוגדר באופן אוטומטי כממלא מקומו. גודל הממשלה ינוע בין 8 ל-18 שרים, כאשר רבע מהשרים חייבים להיות שרים שלא התמודדו בבחירות לכנסת ותבוטל האפשרות למינוי שר בלי תיק. בנוסף, לפני מינוי שר, חייב ראש הממשלה להביא במסגרת השיקולים גם את מידת התאמתו לביצוע התפקיד.

כמו כן, מציעים חברי הכנסת לקבוע כי ראש הממשלה אינו צריך את אמון הכנסת לאישור ממשלתו. בנוסף, ייקבע בחוק כי החוק הנורווגי יחול על כל שרי הממשלה, למעט ראש הממשלה וממלא מקומו. כזכור, החוק הנורבגי גורס כי שרים הממשלה לא יהיו חברים בכנסת. כך גדלים באופן אוטומטי נציגי הציבור.

לדעתם של חברי הכנסת, אי אמון בממשלה יצריך רוב של 66 חברי כנסת וכך גם לגבי ההחלטה על פיזור הכנסת. בסוגית התקציב, טוענים שלושת הח"כים כי אי העברת התקציב אינה תפסיק את כהונת הממשלה. במקרה מעין זה תמשיך הממשלה לעבוד על-פי תקציב השנה הקודמת.

ביום הבחירות יתקיימו הצבעה למפלגה בנוסף לפריימריז פתוחים. הבוחר יכול לאשר את רשימת המפלגה או לסמן עד 20% מהמועמדים ולשפר את מקומם ברשימה, כאשר חברי הכנסת מציעים להעלות את אחוז החסימה ל-3%.

ח"כ ארדן טוען כי הצעתו של ראש הממשלה הועתקה מהצעת חוק שהוגשה כבר לפני מספר שבועות על-ידי חברי הכנסת. לדבריו, "כפי שאולמרט הוביל אותנו לכישלון בלבנון בשל כשל מנהיגותי הוא יכשיל גם מטרה חשובה ומתבקשת זו של שינוי שיטת הממשל".

לדבריו, "שינוי שיטת הממשל דורשת הידברות על כלל סיעות הבית ורק על-ידי הידברות ושיתוף כלל הסיעות ניתן יהיה לבצע את הרפורמה ההכרחית בשיטת הממשל".