המיתון הכבד: ירידה חדה בגביית המסים ועלייה בגירעון

משרד האוצר פרסם (יום ב', ‏02.09.02) את נתוני הגירעון בתקציב המדינה לחודש אוגוסט. מהנתונים עולה, כי הגירעון הכולל בתקציב הממשלה בחודש אוגוסט הסתכם ב-3 מיליארד שקל, לעומת עודף של 641 מיליון שקל בחודש יולי.

מתחילת השנה הסתכם הגירעון הכולל בתקציב המדינה ב-8.7 מיליארד שקל, לעומת גירעון בסך 7 מיליון שקל ברבעון השני של השנה. על-פי החוק, רשאית הממשלה להגיע לגירעון שנתי כולל של 13.8 מיליארד שקל.

עוד עולה מנתוני האוצר, כי הגירעון המקומי ללא מתן אשראי הסתכם בחודש אוגוסט ב-2.55 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכם הגירעון המקומי ב-9 מיליארד שקל.

הנתונים שמפרסם האוצר עגומים בעיקר בסעיף הכנסות המדינה שהסתכמו בחודש אוגוסט ב-12.1 מיליארד שקל בלבד, בעוד חוק תקציב המדינה לשנת 2002 קובע כי המדינה אמורה לרשום הכנסות כוללות בשנת 2002 בהיקף של 191 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה הכוללות ב-120 מיליארד שקל.

מהשוק המקומי הסתכמו הכנסות המדינה בחודש אוגוסט ב-11.86 מיליארד שקל (עיקר הכנסה זו היא מגביית מסים). מתחילת השנה הסתכמו הכנסות המדינה מהשוק המקומי ב-110.2 מיליארד שקל, בעוד חוק התקציב קובע כי על הממשלה לרשום הכנסה שנתית מהשוק המקומי בהיקף של 177.5 מיליארד שקל.

אגף מס ההכנסה גבה בחודש אוגוסט 5.8 מיליארד שקל בלבד, ירידה של 26.3% לעומת גביית המסים בחודש יולי שהסתכמה ב-7.87 מיליארד שקל. מתחילת השנה גבה מס הכנסה מהציבור 54.5 מיליארד שקל, בעוד חוק תקציב המדינה קובע כי מס הכנסה אמור לגבות בכל שנת 2002 88.45 מיליארד שקל.

נתון נוסף שמצביע על עומק המיתון בו שרוי המשק הישראלי הוא היקף גביית אגף המכס והמע"מ. אגף זה גבה בחודש אוגוסט 5.29 מיליארד שקל, ירידה של 17% לעומת הגבייה בחודש יולי שהסתכמה ב-6.38 מיליארד שקל. מתחילת השנה גבה אגף המכס והמע"מ 42.5 מיליארד שקל, בעוד חוק התקציב קובע כי על האגף לגבות בשנת 2002 כולה 62.58 מיליארד שקל.

יש לציין, כי במהלך השנה הועלה שיעור המע"מ ב-1% והוא מסתכם היום ב-18%. באוצר חשבו כי אם יכבידו את נטל המסים על הציבור תעלה הגבייה אולם, שתי בעיות:

או שהמיתון כל כך עמוק כך שהציבור הישראלי פשוט לא רוכש מוצרים, או שהכבדת נטל המס מעודד את העסקים פשוט להעלים הכנסות. שני נתונים אלה מהווים הבסיס ללימודי כלכלה - פתרון משמעותי רחוק טווח נעוץ במבנה מערכת המס הישראלית אולם. עד כה העדיפו שרי האוצר בכל ממשלות ישראל לבצע רפורמות במיסוי, שיכללו העלאות מסים שונות ומשונות, תוך שמסווים זאת ביחסי ציבור טובים.