חברי כנסת גינו "דילוג" עו"ד קליין לקבוצת פז

ועדת הכספים של הכנסת דנה (יום ג', 7.11.06) בסוגיית מעבר בכירים ממגזר הציבורי למגזר הפרטי, וביתר ספציפיות, מעבר הבכירים מהרשות להגבלים עסקיים לחברה פרטית שהושפעה מהחלטותיהם. את הדיון יזמו חברי הכנסת רובי ריבלין (ליכוד) ושלי יחימוביץ' (עבודה) בעקבות הידיעות על מעבר של עורכת הדין ענת קליין מהרשות להגבלים עסקיים, לחברת פז.

עו"ד קליין התנגדה במהלך עבודתה למיזוג בין חברות סונול ודור אלון, וכך הביאה לחיזוק מעמדה של קבוצת פז כמונופול בתחום שיווק דלקים. כמו כן עסקה קליין במכרז בתי הזיקוק, אותם רכשה קבוצת פז.

עוד לפני הדיון הופעלו לחצים רבים על חברי הכנסת ראובן ריבלין ושלי יחימוביץ', כמו גם על יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יעקב ליצמן, שלא לקיים את הדיון. אביה של קליין, מנחם איתן (שהינו העד שגוייס על-ידי אולמרט-אלומות, בפרשת כרמיה), אף נפגש ודיבר עם ח"כ ליצמן וביקש ממנו שלא לקיים את הדיון. ליצמן הודיע כי הוא מתנגד לדיון ספציפי בוועדת הכספים על כל נושא שהוא, וכך התקיים דיון בסוגיה העקרונית שגלש לא פעם לדיון ספציפי לגביה של עו"ד קליין.

הכנסת קבעה תקופת צינון כדי למנוע תופעות פסולות

ח"כ ריבלין טען בדיון, כי "בימים של ליקוי מאורות - דיון כזה הוא עקרוני וצופה פני עתיד. הכנסת מצאה לנכון לקבוע בחוק תקופת צינון, כדי למנוע שתי תופעות פסולות: האחת, מצב של 'שלח לחמך' מצד עובד ציבור שמערב בהחלטתו שיקולים פסולים כנגד טובת הנאה עתידית - דבר שהוא חמור ביותר גם במערכת ציבורית וגם מבחינת ניקיון כפיים במישור הפלילי. והשנייה: ניגוד אינטרסים, שעלול להיגרם כאשר עובד, לאחר המעבר למגזר הפרטי, עושה שימוש במידע רגיש שנחשף לו במהלך עבודתו בשירות המדינה, כאשר לעיתים המידע נוגע למתחרותיה של אותה החברה שמעסיקה אותו".

ריבלין פנה לרונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים, ושאל: "האם המערכת המנהלית לא צריכה לגונן על תדמיתה כמערכת הגונה, ולמנוע כלפי הציבור כל מראית עין של פגם?". עוד אמר ריבלין, כי "אדם הנמצא במערכת רגולטורית שמקבלת החלטות, אל לו לעשות שימוש במידע שצבר אלא לאחר זמן. המערכת כולה כלפי הציבור, צריכה להיות נקיית כפיים, באופן שהציבור אפילו לא יחשוד שיש מצב של 'שלח לחמך' או ניגוד אינטרסים".

רונית קן דבקה בכך שכל הנהלים קויימו כדין ולא נפל פגם קל בהליך המעבר של עו"ד. היא לא התייחסה לאפשרות שינוי החוק, ודחתה את הטענות על מראית עין של פגם בהתנהלות הרשות בעניין זה.

הופעלו לחצים יוצאי דופן באינטנסיביות שלהם

ח"כ יחימוביץ' אמרה דברים נוקבים בדיון. "עוד לפני שניגש לגופו של עניין, אני חייבת לציין לפרוטוקול שהופעלו לחצים יוצאי דופן באינטנסיביות שלהם עלי, על רובי ריבלין ועל גורמים נוספים כדי שהדיון לא יתקיים. אני רואה זאת בחומרה כיוון שמדובר בדיון מהותי ועקרוני בתופעה שממילא חמורה".

לדבריה, "מעבר בכירים מהמגזר הציבורי לסקטור העסקי ועיסוק בנושאים שהם מחזיקים לגביהם מידע עסקי רב-ערך, אולם כאן מדובר בהגזמה קיצונית. בכירה בעודה עובדת ברשות להגבלים עסקיים מנהלת משא-ומתן עם חברה שהיא עסקה גם בה וגם במתחרותיה בעודה עובדת ברשות תוך שהיא מבקשת גם לוותר לה על הצינון המתחייב בחוק. סיטואציה חמורה שועדת הכספים מחויבת לדון בה".

יחימוביץ' הזמינה לדיון עורך דין מטעמה שישתף מן המומחיות שלו בסוגיית מעבר הבכירים מהמגזר הציבורי לפרטי. עו"ד גלעד ברנע עבד ברשות להגבלים עסקיים בשנים 93-94, וכעת עובד במגזר הפרטי. הוא סיפר כי "כל עובד, ללא קשר לדרגתו ולקירבתו למעגל ההחלטות, חשוף למידע רגיש וסודי שיכול לשמש אותו בעבודתו במגזר הפרטי".

עוד טען כי "יש בחוק הקיים פרצות מבחינה זו, בעיקר בנוגע למשך תקופת הצינון. העובד בצאתו את הרשות, אינו יכול לבצע מחיקת זכרונו, ובהכרח המידע שנחשף אליו יכול לשמש אותו, גם אם אין לו כל כוונה פסולה".