90% מהנשים הבדואיות אינן עובדות ו- 30% מהן חיות בנישואים פוליגמיים. אלו רק מקצת מן הנתונים המדאיגים המגלים חוסר שיוויון, מצוקה ואפליה מגדרית קשה כלפי נשים ערביות. הנתונים יחשפו מחר (יום ד', 8.11.06), ביום עיון של מכון ון ליר בירושלים, בנושא "נשים פלשתיניות בישראל - זהות, יחסי כוחות והתמודדות".
מהמחקרים מתברר כי בשנת 2005 ישנן רק שתי מנהלות בתי ספר יסודי מתוך מאות בתי ספר במגזר הבדואי. עוד עולה כי שיעור האבטלה בקרב הנשים הבדואיות בנגב מגיע לשיא של כ- 90% אבטלה. ד"ר סראב אבו רביעה קוידר, מראשי קבוצת המחקר "נשים פלשתיניות אזרחיות ישראל", במכון ון ליר בירושלים, מגלה כי מחצית מהנשים הבדואיות המובטלות לא טורחות להגיע כלל ללשכות התעסוקה, שכן הן מתגוררות בישובים בלתי מוכרים.
מנתונים נוספים עולה כי המצוקה הקשה ביותר בכל המדדים החברתיים-כלכליים נרשמת בקרב האוכלוסיה הבדואית בנגב, שם מתגוררים 12% מהאוכלוסיה הערבית בישראל עם רמת פריון נשים גבוהה במיוחד של 8.7 ילדים בממוצע (לעומת 4.3 ילדים בממוצע בחברה הערבית-פלשתינית).
בהקשר זה יוצגו ביום העיון גם ממצאים חדשים המגלים כי כ- 30% מהגברים הבדואים נשואים ליותר מאישה אחת ובמקביל, 30% מהנשים הבדואיות חיות בנישואים פוליגמיים על אף החוק האוסר נישואי פוליגמיה בישראל. ד"ר סראב אבו רביעה מגלה, כי "נשים בדואיות משכילות, גם כאלה שהגיעו לסטטוס גבוה, אינן יכולות לבחור את בן זוגן בגלל אידיאולוגיות שבטיות שעדיין שולטות באוכלוסיה הבדואית". גם נשים דרוזיות, מוסיפה ד"ר נעמי וינר, ניהלו במשך העשור האחרון מאבק מוצלח לרכוש השכלה ומקצוע ולצאת לעבודה מחוץ לכפר.
נתון נוסף ומדאיג: למעלה מ- 50% נשירה של תלמידים בדואים לפני בית הספר התיכון.
פרופ' חנה הרצוג, עמיתה בכירה במכון ון ליר, תציג ביום העיון תמונת מצב של החיים בערים מעורבות, מניסיונן ומנקודת מבטן של פלשתיניות אזרחיות ישראל. לדברי פרופ' הרצוג, קיים קשר ישיר בין שיעור הרווקות הגבוה בחברה הערבית (17.4% בשכבת הגיל 30-34) לבין הישגים בהשכלה. "נשים ערביות כיום הן משכילות יותר, מועסקות יותר ועצמאיות יותר מהדור של אימותיהן", אומרת פרופ' הרצוג.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה