מודריק: לפעמים טוב להדליף מחקירות

שופט בית המשפט המחוזי בת"א, ד"ר עודד מודריק, אינו רואה פסול בהדלפות מתוך חדרי חקירה של המשטרה. לדבריו, כל עוד ההדלפה משרתת את מטרות החקירה, הרי זה בסדר גמור. מודריק הופיע (יום רביעי 1.11.06) בערב עיון במכללת שערי משפט בהוד השרון, שעסק בסוגיית חקירת אישי ציבור בכירים, ואמר כי במהלך חקירה במשטרה, החוקרים משקרים לנחקר כל הזמן על-מנת לקבל ממנו הודאה, ולכן מבחינתו, כל שימוש בכלי שיכול לקדם את החקירה הוא מוצדק.

כדוגמה, הוא הביא מקרה שהתפרסם בשעתו, שבו חוקרי משטרה השתמשו בפרוטוקול בדוי של בית המשפט, שעליו היה חתום מודריק בתור שופט, כדי לשכנע חשוד שהמדובב שלו, שחולק איתו את תא המעצר, נעצר על-ידי מודריק. היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, התקומם על התנהגות המשטרה. "רציתי להגיד לו מה לא בסדר, זה אחד מתרגילי החקירה", אמר מודריק, לשעבר היועץ המשפטי של המשטרה, ומרצה במכללת שערי משפט.

לדברי מודריק, מה שנראה בעיניו בלתי תקין הוא שהדלפה תהיה שלא למטרת החקירה. "אם מערכת ההדלפות מכוונת כדי לגרום לבכיר שיבוייש ציבורית וייאלץ להתפטר, זה לא משרת את תכלית החקירה אלא את השקפת עולמו של החוקר", אמר השופט.

על השאלה מתי על איש ציבור החשוד בעבירות להתפטר, אמר מודריק כי הוא נוטה לקבל את עמדת בית המשפט העליון, ולפיה כאשר מוגש כתב אישום נגד איש ציבור נחשף כל חומר חקירה גם לעיון הציבור וזו נקודת האיזון שבין זכויות הנאשם כאדם לבין האינטרסים של הציבור. לדעת מודריק, בתיקים של אישי ציבור, עמדת בית המשפט העליון היא הנכונה גם אם אנשי אקדמיה בכירים ושופטי בית משפט עליון לשעבר גורסים שעד שלא הוכחה ברמה של מעבר לכל ספק סביר אשמתו של איש ציבור אין להדיח אותו מתפקידו.

השופט מודריק תקף את הביקורת המושמעת על שופטים ועל מערכת המשפט כאשר טוענים ששופטים אינם פועלים בשיקול דעת מקצועי ונטול פניות. מנגד, קרא לשקיפות מקסימלית בפסקי דין. "כאשר מזכים נאשם על השופטים לנמק את הזיכוי, להסביר את המקורות להחלטה ואיך הם הגיעו אליה", אמר השופט.

לדברי מודריק, בניגוד לעבר, היום לא מקובל לעצור חשודים בעבירות מרמה והפרת אמונים ואף לא בחשד לשוחד. לא איש ציבור ולא אזרחים רגילים מן היישוב.

ערב העיון התקיים על-רקע גל חקירות הבכירים המתנהל בתקופה זו. למרות שהמשתתפים בדיון לא נקבו בשמם המפורש של בכירים בפרשות החקירה של ראש הממשלה אהוד אולמרט, הנשיא משה קצב, שר המשפטים חיים רמון, ראש הממשלה לשעבר, בנימין פוטין ובכירים נוספים - הדוברים התייחסו להיבטים שונים של הפרשות המסעירות בימים אלה את הציבור. מנחה ערב העיון, ד"ר אביעד הכהן, דיקן המכללה, אמר כי "הפכנו להיות מדינת כל נחקריה". הוא הזכיר את אמרתו המיתולוגית של יו"ר הכנסת לשעבר, קדיש לוז, שאמר, שהוא מעולם לא יצא זכאי במשפט.

ד"ר אלכס איש-שלום: בעבר ניתנה לחוקרים יד חופשית בחקירת אישי ציבור

ניצב (בדימ.) ד"ר אלכס איש-שלום, לשעבר ראש אגף החקירות במשטרה והיום מרצה במכללת שערי משפט, ציין כי על החוקר מופעל לחץ משלושה כיוונים שונים בעת שהוא חוקר אישיות בכירה. האחד, הלחץ של השר הממונה. השני, לחץ ציבורי שמזדהה עם הנחקר ותוקף את המשטרה. איש-שלום, שחקר בשעתו את אשר ידלין, סיפר שהוריו, תומכי מפא"י, לא דיברו איתו פרק זמן משום שכעסו עליו.

הלחץ השלישי והחמור הוא לחץ שגובר בפליליים. לדבריו, לפחות בשלוש חקירות של בכירים שבהם הוא היה מעורב עקבו אחריו, בדרך כלל אנשי משטרה (בדימ.) שהפכו להיות חוקרים פרטיים ונשכרו על-ידי גורמים שרצו לחבל בחקירה.

לדברי איש-שלום, גם בחקירות השונות של אמצע שנות ה-70 בפרשות של אשר ידלין, השר אברהם עופר שהתאבד וחשבון הדולרים של יצחק רבין, רבין כראש ממשלה בשעתו נתן לחוקרים יד חופשית, שר המשטרה דאז שלמה הלל לא לחץ ואיפשר לחוקרים לבצע את עבודתם. להבדיל, אמר איש-שלום, בשנה שעברה זימן מי שהיה השר לביטחון פנים, גדעון עזרא, את ראש אגף החקירות המכהן במשטרה, משה מזרחי, לצומת דרכים, והודיע לו בשולי הכביש על פיטוריו ומיד לאחר מכן דיווח על כך לפעילי הליכוד בכנס המרכז שהתקיים באותו ערב.

איש-שלום מתנגד להעברת תחום חקירות הבכירים למשרד המשפטים. לדבריו, במשרד המשפטים אין חוקרים מיומנים ואין כלים לטפל בחקירות משטרתיות. מאותה סיבה, הוא מתנגד להעברת חקירות של אישי ציבור בכירים למשרד מבקר המדינה. לדבריו, גם למבקר המדינה אין כלים כפי שיש למשטרה בחקירת חשודים.

עו"ד וגמן: המשטרה מדליפה באופן שיטתי נגד אישי ציבור נחקרים

עו"ד אורי וגמן, סניגור פלילי המתמחה בעבירות צווארון לבן, ציין כי קיימת מסננת לפני פתיחת חקירה של אישי ציבור בכירים בשל הנזק שעלול להיגרם להם ולקריירה שלהם אם מדובר בתלונת סרק.

מדובר בחסינות לחברי כנסת, הצורך באישור מוקדם של יועץ משפטי לממשלה לפתיחת חקירה נגד ראש ממשלה, שופטים ושרים. כמו כן, מוטלת על החוקרים חובת דיווח רציפה לראש אגף החקירות ועוד קודם לכן, לפני פתיחת החקירה המשטרתית מתנהל הליך בדיקה ראשוני.

עו"ד וגמן תקף את המשטרה שלדבריו היא הגורם המרכזי להדלפות לתקשורת. לדבריו, למרות שניתן לזהות בקלות את הגורם המדליף, שגם פוגע במהלך החקירה וגם בכבודו של הנחקר, מעולם לא הועמד חוקר משטרה לדין על הדלפה לעיתונות מתוך החקירה.

לדברי וגמן, אישי ציבור החשודים בעבירות נדרשים לקיים מסלול כפול של התנהגות. האחד מול החוקרים והשני מול הציבור. אם החשוד מוותר על האופציה התקשורתית הוא מותיר את הזירה לצד שפועל נגדו. מצד שני, אם הוא מציג את גרסתו בפני הציבור הוא עלול לחבל במהלך החקירה עד כדי שיבושה וזו דילמה בפניה ניצב איש ציבור הרוצה להציג את גרסתו כאשר ידיו כבולות ומעל ראשו מרחף איום של עבירה פלילית בגין שיבוש הליכים.

עו"ד שאלתיאל: חוקרי אישים בכירים נתונים תחת לחץ מתמיד

עו"ד אמנון שאלתיאל, לשעבר חוקר בכיר ביחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה, אפיין את תשאול הבכירים, קרי אישי ציבור נבחרים ופקידים בכירים בשירות הציבורי. לדבריו, יוזמת תשאול שלהם היא תמיד של היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה ולא של המשטרה, גם אם מוגשת תלונה.

בשל הרגישות מלווה בכיר מהפרקליטות את החקירה ולכן החוקר נדרש לדווח כל הזמן כיצד היא מתנהלת ומתקדמת. "המשמעות היא שמספר השותפים לחקירה הוא עצום ורב, מצב הפותח פתח להדלפות ממקורות שונים", אמר שאלתיאל.

אישי ציבור לעולם ייחקרו אחרונים כך שניתנת לחשודים אפשרות להתכונן היטב לתיק. להערכת עו"ד שאלתיאל, העובדה שלא עוצרים אישיות בכירה מחלישה את מעמד החוקר באופן שהנחקר מרגיש מספיק חזק כדי לא להיקלע לתרגילי החקירה הקלאסיים של חוקר המשטרה.

לדברי שאלתיאל, חוקר בתיק של בכירים מצוי בלחץ מתמיד, הן מצד הממונים עליו והן מצד התקשורת. אולם מנגד הסיכוי שחשוד בכיר ישמור על זכות השתיקה קטן מאוד ולכן הוא ידאג שגרסתו תגיע לתקשורת. "בחקירת אישים בכירים לעולם לא תקבל הודאה בתשאול, ספק אם וידוי ולכן על החוקר למצוא פתרונות יצירתיים, פתרונות עוקפים כדי להתמודד מול האישיות הציבורית במהלך החקירה".