"מגיני ארץ": נסכל פינוי ישובים

ארגון ימין חוץ-פרלמנטרי חדש הנתמך בידי שורה של אישי ציבור ידועי שם החל בגיבוש רעיוני של שיטת התנגדות לפינוי מיישובי יהודה ושומרון אף באלימות נגד שוטרים וחיילים, ובמקביל - התנחלות מחדש ביישובי צפון השומרון, שננתשו בעת ההינתקות.

לראשונה השבוע (יום ב', 30.10.06), התכנסו בהתנחלות בית אל עשרות נציגים של ההתנחלויות השונות ביהודה ושומרון, שרבים מהם משמשים חברים בוועדי הפעולה של היישובים. על הפרק עמדה דרכו של הארגון החדש - "מגיני ארץ" שמו, שנועד למלא את החלל שיצרה מועצת יש"ע אצל הציבור הימני, ולמעשה נועד להוות "ממשלת צללים", שגם תפעל בשטח למימוש מטרותיה באמצעות גיוס מסיבי של פעילי ימין. בפגישה נשאו דברים אישים בולטים בציבור הימני הדתי והלא דתי, כמו רבה של בית אל ב' העומד בראש ערוץ שבע, הרב זלמן מלמד וכן ח"כ אריה אלדד (איחוד לאומי-מפד"ל), אליקים העצני (מועצת יש"ע), ואריה סתיו (מו"ל כתב העת "נתיב" וראש מרכז אריאל למחקרים).

בתום הפגישה סוכמו העקרונות שינחו את "מגיני ארץ", כמו גם פעולות מיידיות לביצוע בשטח, שהאחרונה בהן היתה ביום שישי (3.11.06) כאשר תחת הכותרת "די לשתיקת הכבשים" יצאו פעילי הארגון להפגנת נוכחות על ציר חוצה יהודה.

מבחינת "מגיני ארץ", דינם של מאחזים הינו כדין כל יישוב אחר ביהודה ושומרון, ולכן, במקרה שייעשה ניסיון כלשהו לפנותו יתבצע גיוס כוח אדם רב לסיכול העניין בפעילות שאינה בוחלת באלימות כלפי המפנים ("כוחות הגירוש"), ואף מעודדת פגיעה פיזית בהם, למעט שימוש בנשק חם. כך למשל, בסעיף 5 של המצע הרעיוני של הארגון נכתב כי "על כל אזרח נאמן ובעל מצפון להתנגד התנגדות פעילה למעשי גירוש והגלייה. לצורך המאבק להגנה על הבית יש לראות במעצר ובמאסר ובכל היפגעות אלימה מצד מבצעי הגירוש - קידוש השם ומעשה מופת אזרחי". על-מנת להימנע מאשמת המרדה נקטו מנסחי המסמך דווקא בניסוח המדבר על "היפגעות" בלשון סביל ולא על "פגיעה" בלשון פעיל. הווי אומר, אנחנו בעד שמי שבא לגרש אותנו ייפגע, אבל לא אמרנו שאנחנו אלו שנפגע בו.

במצעם הרעיוני קובעים הוגיו, כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל כערך דתי-לאומי מוחלט, ושוללים את הלגיטימיות הדמוקרטית של הכרעות רוב במדינת ישראל, שלדבריהם אינה רשאית ומוסמכת לפגוע בשלמותה של ארץ ישראל. "ארץ ישראל שלמה בידי העם היהודי היא נכס אוניברסלי גם לכל באי עולם הנאורים, שעולמם הרוחני והמוסרי ניזון מהשראת חזון הנביאים", הם כותבים ומכוונים גם לאנשים שהינם לאו-דווקא דתיים, אך מאמינים כי הארץ שייכת לעם היהודי. לאחר שהם קובעים כי אין מקום בארץ ישראל לשום יישות ריבונית זרה, הם מפרטים כי גם אחרי שהחליטה הממשלה או הכנסת על פינוי או הכרה במדינה פלשתינית, הרי שהחלטתה תיחשב בעיניהם כבטלה ומבוטלת.

זכות השיבה לצפון השומרון

צילום: שא נור

עוד מתכנן "מגיני ארץ" גיוס כוח אדם "לעזרת מאחזים המוטרדים מהפרובוקטורים של השמאל", כאשר הכוונה היא לארגוני שמאל דוגמת "שלום עכשיו" ואחרים המתגייסים לעזרת הפלשתינים ומתעדים את פעילות המאחזים המוקמים ביהודה ושומרון. לא פורט האופן בו יש לפעול נגד פעילי השמאל הקיצוניים, אך בשיחות סגורות מדובר על "הסרת הכפפות" במאבק נגדם.

ההינתקות מיישובי חבל עזה וצפון השומרון אינה סוף פסוק מבחינת הימין הרעיוני, והרעיון של "זכות השיבה" למקומות שננתשו מהווה חלק בלתי נפרד מהמצע הרעיוני של מגיני ארץ. גם שם מבינים, כי לעת עתה, התיישבות מחדש ברצועת עזה אינה ישימה מעשית. מה שאינו מונע מהם לכתוב במצע החוצה גבולות של זמן ומקום כי "יש לפעול ללא לאות 'לשוב לכל יישוב' שנחרב על-ידי שלטון זדוני במסגרת העקירה והגירוש של קיץ תשס"ה" (סעיף 7). היעד המעשי שנקבע הוא שיבה לשניים מיישובי צפון השומרון שפונו בהינתקות - חומש ושא-נור.

אחד היוזמים של המהלך, ההוגה אריה סתיו, יזם והכין פרויקט שבמסגרתו הוא מתכוון להעביר סדנות וימי עיון לפעילים להעמקת ידע כללי בנושאי ביטחון לאומי. בעז העצני אומר כי "מדובר בהזדמנות של פעם בחיים, שכן מדובר בטובי המרצים והחוקרים בארץ ואפילו בעולם. ועדי הפעולה יתבקשו להזרים אנשים לשם, כולל אנשים ממטה צפון".

חרף קריאתם ופעולתם הנחרצת נגד פינוי, עדיין אופי ההתנגדות אינו כולל בתוכו מוטיבים של "שבירת כל הכלים", ומנסחי דרכו הרעיונית של מגיני ארץ משרטטים במצעם את הדרך הראויה מבחינתם להתנהלותו. "ההתנגדות לשלטונות מתוך הגנה על ארץ ישראל והיישובים, חריפה ככל שתהיה, אין בה כדי לגרוע מן הנאמנות המוחלטת למדינת ישראל ולחוקיה ומן החובה לשרת במערכותיה במלחמותיה, שהן מלחמות העם היהודי נגד צר ואויב", כתבו ובכך שללו רעיונות הקוראים לניתוק מן המדינה ולאי גיוס לצה"ל.

למהלך הנוכחי אותו מוביל "מגיני ארץ" יש לא מעט תומכים בקרב ציבור המתנחלים ותומכיהם, וככל שהרעיון יצבור תאוצה כך יקשה על ממשלות שירצו בכך ליישם מדיניות של פינוי יישובים ומאחזים, ולקבוע כיצד ייראו גבולותיה העתידיים של ישראל.

לא ימין קיצוני

צילום: [אילוסטרציה]

החשש הגדול אותו הם מביעים אינו דווקא בעקירת מאחזים, אלא ובעיקר בעקירת כלל מאות אלפי המתנחלים ביהודה ושומרון. התיישבותם במקום מהווה מבחינתם לא רק פטריוטיות, אלא גם מצווה דתית מוחלטת, שלה חשיבות לאנושות כולה. אולם גם ב"מגיני ארץ" מודים כי ההתיישבות אינה צריכה להיעשות במנותק לחלוטין ממדינת ישראל, ובמנשר סיכום, ששיגר בעז העצני, כתב: "המדינה היהודית היא המסגרת להגשמת חזון נביאי ישראל, וההתיישבות היא מעשה ההגשמה גופו". עם זאת, לא פירט כיצד מתיישבת הסתירה, כאשר מאחזים מוקמים בניגוד לעמדת הממשלה, אך נראה כי כוונתו למדינה-האידיאלית, כפי שזו צריכה להיות, ולא בנוכחית, שמאמצת מבחינתו גישות שאינן על-פי חזון הנביאים. הפעם אין מדובר ב"ימין קיצוני", אלא דווקא בימין הרגיל. אפילו שמו של הארגון - מגיני ארץ - נלקח מהתפילה לשלום המדינה הנאמרת בבתי הכנסת הציוניים בשבת: "חזק את ידי מגיני ארץ קודשנו".

ב"מגיני ארץ" טוענים כי פינוי נקודות יישוב אינן פחות מאשר פשע, שיש לסרב לממשו. "החרבה של יישובים יהודיים בארץ-ישראל ועקירת תושביהם והגלייתם היא פשע נגד הדת; פשע לאומי, פשע נגד האנושות ואף פשע נגד הביטחון. כלומר, החיים של כל אדם בישראל - יהודי ולא יהודי - כפי שהוכח בכל גזרה שישראל נסוגה ממנה. חוק, פסק-דין, הוראה, תקנה, צו או פקודה הבאים להגשים את הפשעים הללו, אזרחים ונושאי מדים כאחד אינם צריכים לציית להם", נכתב במצע הרעיוני.