קמפיין לעידוד עלייה לישראל

קמפיין משרד הקליטה, בהנהגתו של השר זאב בוים, מהווה את שיאה של פעילות מתמשכת לעידוד חזרתם של הישראלים החיים בחו"ל. הוא נועד לפרוץ לקהלים רחבים יותר בארה"ב ובקנדה ולעודד את החזרה באמצעים אקטיביים, ובין היתר נערך יריד מיוחד לישראלים בהם ניתן היה ליצור קשר עם מעסיקים ועם נציגי משרד הקליטה.

שר בוים, שכיהן בעבר כסגן שר הביטחון ושר הבינוי והשיכון והחקלאות, נועד ב- 26 באוקטובר עם נציגים של הקהילה הישראלית בטורונטו על-מנת לשמוע מהם רעיונות באשר לקידום הפרויקטים לעידוד העלייה והשיבה לישראל. בפגישה השתתפו חסידה דוד (אתרוג), גליה סרנר (הפדרציה היהודית), אמיר פרוינד (הצופים) ליאורה כץ (עו"ד, מתנדבת) ניר סלע (הבית הישראלי) איתי זנדברג (השומר הצעיר) ואוהד פס (שלום טורונטו).

בפתח הדברים התייחס השר לחשיבות הרבה שמעניקה ממשלת ישראל לחיזוק הקשר עם הקהילות בחו"ל כגורם עוצמה וכוח. מהמשתתפים הקנדים-ישראלים שמע השר הצעות שעסקו בחשיבות המעורבות הממשלתית בחיזוק החינוך הישראלי בגולה, עידוד ביקורי מולדת, תמיכה בפעילויות תרבות, לימוד השפה העברית והקלה בביורוקרטיה לישראלים החוזרים. השר הורה למנכ"ל משרדו לרשום את הערות הפורום והבטיח, כי יעלה את הסוגיות שהועלו בדיון במשרדו לאחר חזרתו לארץ. הוא הדגיש, כי בכל פעילות לעידוד עליה יש לפלח את קהלי היעד ולהתאים מולם את המסרים ותוכניות הקליטה.

לאחר המפגש בפורום המורחב שוחח עם השר בוים כתב "שלום טורונטו" (www.stnews.ca) על סוגיות הנוגעות למדיניות הקליטה, ההתפתחויות בזירה הפוליטית וגם בחזית הביטחונית. השר נשמע בוטח בעוצמתה של ישראל, אך בהחלט מוטרד מעלייתה של אירן כמעצמה אזורית בדומה לגרמניה הנאצית.

אלו תוכניות חדשות שוקל המשרד כדי לעודד את העלייה לישראל?
השאיפה שלנו הינה להחזיר מספר גדול ככל האפשר של ישראלים למולדת. עלינו ליצור מסגרת קליטה נוחה יותר והקל בביורוקרטיה על התושבים החוזרים. במשרד נשקלת האפשרות להצמיד לכל תושב חוזר מלווה מועם המשרד שידריך אותו בתהליך הקליטה כפי שנעשה עם עולים חדשים. עד עתה התייחסנו לתושבים החוזרים ככאלה שמכירים את הארץ והביורוקרטיה, ואולם יתכן שהגיע הזמן לשנות את המדיניות.

כיצד הינך מתייחס להתבטאות של השר שטרית לפיה ישראל השליכה את חזונם של ז'בוטינסקי וכצנלסון? האם ישראל ללא ציונות יכולה להיות אבן שואבת לעלייה?

ההתבטאות הזו אומללה וטוב לו לא נאמרה. אני מודע לגורמים המניעים ישראלים לעזוב את המדינה, החל מהנושא הכלכלי, הביטחוני וגם השחיתות. ישראל לא תוכל לעולם להתמודד מול מדינה עשירה כמו קנדה המשופעת במקורות מים והחיים בה שלווים ורגועים. הלוואי ויכולנו לשלוח את כל הישראלים אחת לחמש שנים לחופשה בת חודש בקנדה. משמעות הישראליות הינה לקבל את המציאות הישראלית לטוב ולרע. אכן, יש מתח בארץ ומצב ביטחוני ידוע והיו כאלה שהחליטו לעזוב בגלל זה. אבל, רבים מתגעגעים לארץ, לייחודיות שבה, למתח ולריגוש ולהיות ישראלי.

השבוע פורסם, כי בקרב המגזר הרוסי היקף הירידה מהארץ גדול עוד יותר. מהן הסיבות לכך וכיצד המשרד מתמודד עם תופעה זו?

הירידה בקרב המגזר הרוסי נוסעת בעיקר מסיבות כלכליות. רבים מהם לא נולדו בארץ אלא היגרו אליה בשנות ה- 90' בימי המשבר הכלכלי הקשה ברוסיה. בשנות ה- 70' העלייה מרוסיה הייתה אידיאולוגית ביסודה. בשנות ה- 90' מדובר בסיפור שונה. המשטר הסובייטי האתיאיסטי הקשה על שימור הקשר ליהדות ולציונות, וכשאין זיקה וחינוך, קשה לעמוד מול קשיים כלכליים. היו כאלה אשר ראו בישראל רק ארץ טרנזיט בדרכם להגירה למערב. אני סבור שיש לבחון את מסלול הקליטה של העולים מרוסיה, לאתר את המשגים שבוצעו לשפר את קליטתם בארץ. מ- 1989 ירדו מישראל 120,000 איש, רובם יוצאי מדינות רוסיה וחבר העמים, וזה בסה"כ 10% מכלל העלייה לארץ. נתון זה בהחלט אינו טוב, אך אסור לאבד פרופורציות. העלייה השנייה בתחילת המאה ועשרים נחשבה לעלייה שיצרה את האתוס הציוני והניחה את היסודות להקמת המדינה. 100,000 עולים הגיעו לישראל מ- 1904 עד מלחמת העולם הראשונה. 90% מהם ירדו מהארץ.

מה עמדתך בנוגע לסוגיית זכות ההצבעה של ישראלים יורדים כדי להתמודד עם הבעיה הדמוגראפית?

אני תומך בהעלאת אחוז החסימה בבחירות כדי לייצב את המערכת הפוליטית בישראל ולהתמודד עם הפלגנות. היעדר גושים פוליטיים גדולים יוצרים מצב בו מפלגות קטנות גורמות לאי-יציבות פוליטית. בניגוד לליברמן, אינני תומך בהעלאה משמעותית של אחוז החסימה. עם בעיית המיעוט הערבי ישראל צריכה להתמודד בכלים אחרים דמוקרטיים.

באשר לזכות ההצבעה של ישראלים בחו"ל אני נוטה לתמוך משני טעמים. זכות זו נהוגה במדינות אחרות ואינני רואה מדוע גם אנו לא ננהג כך. כמו כן, אני סבור שבדרך זו נוכל לחזק את הזיקה והמעורבות של הישראלים בחו"ל עם מדינת ישראל. למרות הביקורת, אני תומך בהצטרפות ישראל ביתנו לאופוזיציה. זה מהלך נכון שנועד לייצב את האופוזיציה. מפלגת העבודה, השותפה הבכירה, הינה משענת קנה רצוץ ובפרט לקראת דיוני התקציב. אנו חוזרים ואומרים כי כל מפלגה ציונית מועמדת מתאימה לאופוזיציה.

כיצד הינך רואה את הסביבה האסטרטגית בה פעולת ישראל?

מדינת ישראל צריכה ללכד את כל הכוחות מול האיומים. אירן מהווה איום קיומי ואין לזלזל בו. אירן מתעצמת ומגלה נחישות להצטייד בנשק גרעיני. יש לי תחושה שכבר היינו בסרט הזה במאה הקודמת. כל הגורמים קיימים, משטר קיצוני, אידיאולוגיה החותרת לכבוש את העולם ומנהיג מטורף ונחוש. ומולה מדינות דמוקרטיות עם מנהיגים רופסים שחושבים שאם ילכו בדרך של הידברות והסכמים ניתן יהיה לפתור את הבעיה.