עו"ד עותמאן רשיד הודה בכך שלא העביר למרשו, שהיה בשעתו קטין, את סכום הפיצוי שבו זכה במשפטו, 9,000 ₪, והעבירם לחשבונו הפרטי. למרות בקשותיו החוזרות ונשנות של אבי הקטין, לא הועברו כספי הפיצוי לידיו עד היום. הנאשם טען כי משום שמצבו הכלכלי הקשה, אין בידו להשיב את הסכום. עוד טען הנאשם כי כבר נגזר עליו חלק מהעונש בכך שהושעה מלשכת עורכי הדין.
סגן נשיא בית משפט השלום בחדרה, השופט סברי מוחסן, קבע בגזר דינו מיום ה- 30.10.06, כי יש להשית עונש חמור על עורך דין המפר את אמונו של מרשו, שכן עורך דין הינו שלוח של הלקוח, ואין הוא רשאי לעשות בכספים דבר, אלא בהסכמה מפורשת לקוחו.
בגזר דינו, שקל בית המשפט את טענות הנאשם, יחד עם טענות המדינה לפגיעה חמורה בנכס ציבורי חשוב, והוא אמון הציבור ביושרם של עורכי הדין במדינה. הפגיעה הגדולה בציבור עורכי הדין כמוה כפגיעה באינטרס הציבור, לדידו של השופט, שכן חשיבותם למערכת המשפטית הינה גבוהה לאין שיעור. הסיבה היא שבהיעדר יחסי אמון בין לקוחות פוטנציאליים לשלוחיהם הפוטנציאליים, יתמוסס הבסיס עליו מושתתת מערכת המשפט והדבר ירתיע אנשים לפנות אליה כאשר נפגעות זכויותיהם. מגמה שכזו, למעשה, הינה פגיעה חמורה במדינה ובאזרחיה כיוון שהיא יכולה להוביל לייתור מערכת המשפט.
השופט אף בחן פסקי דין קודמים מבית המשפט העליון שקבעו כי אות הקלון על עבירה הנעברת על-ידי איש משכיל ונשוא פנים, גבוהה משל אות הקלון על אותה עבירה הנעברת בידי בור ואביון. לכן קובע בית המשפט כי עבירות שבהן הנאשם יודע ומבין את העבירה ואת חומרתה, העונש עליה צריך להיות חמור משל ההדיוטות. בשל כך, בהיות הנאשם עורך דין, היודע שאין לו זכות להשתמש לצרכיו הפרטיים בכספים של לקוחו, חומרת עבירת הגניבה גבוהה במקרה זה מעבירות גניבה רגילות.
באיזון שעשה השופט גבר האינטרס הציבורי על האינטרס הפרטי של הנאשם; הפגיעה הגדולה בציבור עורכי הדין, העובדה כי הנאשם נמנה עם ציבור זה והעובדה שהנפגע מהמעשה הינו קטין, כל אלה הביאו למסקנתו של השופט כי מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם הינו בעל משקל פחות לאין ערוך במאזן השיקולים. מכיוון שחומרת העבירה משליכה על חומרת העונש, קבע בית המשפט כי יש מקום במקרה הנידון להענשה משמעותית.
גזר הדין שנקבע לעו"ד רשיד כולל 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי של 11 חודשים, השבת סכום הפיצוי למרשו של הנאשם בסך 9,000 ₪, וכן קנס של 5,000 ₪.
לנאשם ניתנה ארכה לביצוע גזר הדין בכדי שיוכל לערער על ההחלטה. זאת למרות שלרוב הגשת ערעור אינה עילה לעיכוב גזר דין.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה