מחקר חדש יפתח חומוס למקומות צחיחים

מחקר חדש המשותף להודו ולישראל יתמקד בפיתוח זני חומוס עמידים ליובש. החומוס הוא אחד מגידולי המאכל החשובים ביותר באזורים החצי צחיחים בעולם, בהם זמינות המים מהווה מגבלה עיקרית בייצורו. המחקר יעשה שימוש בגנטיקה מולקולרית על-מנת לזהות את מנגנוני העמידות של חומוס ליובש והקנייתה בזנים חדשים.

מחקר זה הינו אחד מתוך ארבע תוכניות מחקר אותן גיבש המכון ההודי (מכון CRISAT - The International Crops Research Institute for the Semi-Arid Tropics), החוקר גידולי שדה באזורים סובטרופיים, ובהם ייטלו חלק גם חוקרים מישראל. המחקרים יהיו בנושאים: ניהול משאבי טבע, מחקר גנטי לתועלת הייצור החקלאי, מלחמה במדבור, שימור קרקע וניהול משאבי מים ומדיניות המחקר החקלאי.

דוגמה לתוכנית מחקר שכבר אושרה הינה תוכנית לפיתוח כלים לזיהוי רעלנים בתוצרת חקלאית. המחקר יעשה שימוש בכלים גנטיים על-מנת להבין את מנגנוני התפתחות הרעלנים בצמחים, שיהווה בסיס לפיתוח שיטות למניעת הופעתם ולהרעלות ממזון שמקורו בצמחים.

ארגון ה- CGIAR-The Consultative Group on International Agricultural הוא ארגון בינלאומי בחסות הבנק העולמי, התומך ב- 15 מכוני מחקר חקלאי הפזורים בכל העולם, ובעיקר באזורים בהם החקלאות אינה מתקדמת דיה על-מנת להבטיח אספקת מזון סדירה לאוכלוסיה. עיקרון הפעולה של הארגון הוא בהעמדת כלים מדעיים מתקדמים לטובת האזורים העניים בעולם, להדברת העוני תוך שמירה על איכות הסביבה. מבחינה מדעית, הארגון עתיר הישגים והתשתית העומדת לרשותו היא בין הטובות ביותר בעולם. הארגון נחשב ליוקרתי ביותר ונתמכת באופן קבוע ע"י מרבית המדינות המפותחות.
לאחרונה ישראל הצטרפה לפורום המדינות התומך בארגון באמצעות הקצאת משאבים כספיים ובניית צוות מדעי לתיאום שיתוף הפעולה. משרד החקלאות יתקצב את מחקרי המכון בהיקף שנתי של 500,000 דולרים, ויאתר מומחים שיקדמו מחקרים משותפים על-פי תחומי המחקר השונים.

על סמך צרכי הארגון הבינלאומי מחד ויתרונותיה היחסיים של מדינת ישראל מאידך, נבחרו ארבעה מכוני מחקר אזוריים להם ישראל תוכל לסייע בהעברת ידע ובמימון מחקרים. ארבעת מכוני המחקר שנבחרו עוסקים בנושאים שונים של חקלאות: מדגה (מלזיה), מים (סרי לנקה), יערנות (אינדונזיה) וגידולי שדה באזורים חצי-סובטרופיים (הודו). לכל מכון שנבחר מונה מתאם מדעי ובלשכת המדען הראשי במשרד החקלאות הוקמה וועדת היגוי המפעילה את המתאמים למעקב אחר ביצוע התוכנית.

מעבר לתרומה הכספית, המייחד את המעורבות של המדען הראשי בארגון הוא פעילות ספציפית של חוקרים ישראלים מול עמיתיהם בארצות היעד בנושאים הנמצאים בעדיפות גבוהה במדינות המארחות. בכל מכון נבחר נקבעו נושאים ספציפיים, הוגדרו יעדים ולוחות זמנים.

לדברי המדען הראשי במשרד החקלאות, פרופ' דן לבנון, האחראי על התוכנית, כלל המחקרים יתוכננו ויבוצעו בארצות היעד באמצעות צוותי מחקר משותפים, דבר אשר יאפשר החלפת ידע ואף הרחבת המחקרים בעתיד בנושאים שהם מעניינו של המכון. בסיום ארבעת המחקרים שנבחרו ייבחן המשך שיתוף הפעולה בין ישראל לארגון. התוכנית מתנהלת בעידוד משרד החוץ והמחלקה לקשרים בינלאומיים במשרד האוצר.

"לא ייאמן עד כמה מכוני מחקר מובילים בעולם מעונינים לשתף פעולה איתנו בפיתוח החקלאות במדינות המתפתחות המעוניינות ללמוד מאיתנו ורוצות לקבל עוד ועוד מידע וידע", אמר לבנון. לדבריו, חברות ישראל ברשת מעמידה אותה בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם, פותחת פתח לשיתופי פעולה חדשים ומעניינים וטומנת בחובה גם תרומה פוליטית מדינית בעיקר בנושא הדברת העוני באזורים מוכי אסון המועדים לבעיות קשות של אספקת מזון.