במדינות רבות צפוי מחסור בחיסונים נגד השפעת

כשליש מהמדינות שנערכו למגיפה כלל-עולמית של שפעת (פנדמיה) לא קבעו תיעדוף למתן חיסונים או תרופות בעת משבר, וזאת למרות ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי. כך עולה (ד', 25.10.06) ממחקר חדש שנערך על-ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ומאוניברסיטת ג'והנס הופקינס בארה"ב.

"בעת אירוע עולמי חמור מסוג זה, צפוי מחסור משמעותי בחיסונים, תרופות ייעודיות ובציוד רפואי קריטי, בעיקר בשל היצע מוגבל, זמן פיתוח ממושך ומגבלות ייצור. עם זאת, מדינות רבות לא כללו תוכנית לחלוקה מושכלת של אמצעים אלה בעת משבר", כך מדווח ד"ר רן בליצר, מאוניברסיטת בן-גוריון.

המחקר כלל תוכניות מוכנות של 45 מדינות (כוללות יחד כשני שליש מאוכלוסיית העולם). מנתוני המחקר עלה, כי פחות ממחצית מהמדינות קבעו תוכנית תיעדוף כלשהי לתרופות אנטי-ויראליות.

לדברי החוקרים, נתון זה מפתיע בהתחשב בעובדה שתרופות אלה יהיו, ככל הנראה, האמצעי העיקרי ואולי אף היחיד הזמין בשלבים הראשונים של הפנדמיה לאור הזמן הממושך הנדרש לייצור חיסון כנגד זן חדש.

הקריטריונים לתיעדוף

במדינות שביצעו תיעדוף לתרופות וחיסונים, מוקמו עובדי הבריאות בראש הרשימה ברוב המדינות, בעיקר בשל חיוניותם, הסיכון המוגבר לו הם חשופים ובשל הסיכון להדבקת מטופלים.

על-פי הממצאים, בקביעת סדרי העדיפות לאחר קבוצה זו נתגלתה שונות משמעותית בין המדינות, והקבוצות כללו בין היתר אוכלוסיה בסיכון גבוה לסיבוכים, לרבות חולים קשישים ותינוקות, עובדים בשירותים חיוניים, גורמי ממשל ומקבלי החלטות, ילדים קטנים וכן מגוון קבוצות אחרות.

עוד עולה מהמחקר, כי רק מיעוט מהמדינות שהשתתפו במחקר ציינו שיקולים אתיים וחברתיים בתהליך התיעדוף.

ד"ר בליצר ציין, כי בישראל הוקמה תת-וועדה של המועצה הלאומית לביו-אתיקה לבחינת החלטות התיעדוף לאור שיקולים אלה תוך התחשבות בנתונים האפידמיולוגיים. בסוף התהליך נבחרו גם בישראל עובדי בריאות כקבוצה בעדיפות העליונה לטיפול, אולם בישראל לא כוללת הרשימה, לדוגמא, גורמי ממשל ומקבלי החלטות כקבוצה לתיעדוף מיוחד. המצב בישראל נחשב למשופר יחסית גם בשל ההיקף הנרחב של רכש התרופות האנטי ויראליות אשר בוצע, רכש אשר אמור לאפשר טיפול תרופתי בכל החולים בארץ.