ל"ל

לבית המשפט העליון הוגשה אתמול (יום א' 15.10.06) עתירה נגד שר הפנים והיועץ הממשלתי לממשלה בענינו של בעל המניות בענקית הנפט הרוסי "לוקוס", ליאוניד נבזלין, בדרישה לבטל את אזרחותו הישראלית ולשקול את הסגרתו לרוסיה.
סיפורו של האוליגרך הרוסי , מהווה אבן דרך נוספת במאבק בין השלטון הרוסי לבעלי ההון במדינה.
לאחר קריסת בריה"מ, ניצל איש העסקים הרוסי מיכאיל חודורקובסקי את תהליכי ההפרטה שהתרחשו ברוסיה בשנות ה-90, ורכש במהלך פיננסי מבריק, את חברת הנפט "יוקוס" והחברות הבנות שלה במחיר נמוך. נבזלין, שהתוודע לחודורקובסקי באמצעות מודעת דרושים בעיתון, הפך לאיש סודו ויד ימינו בניהול יוקוס בשנים הראשונות להתפתחותה.
כיום, "יוקוס" היא החברה הגדולה ברוסיה וחברת הנפט הרביעית בגדולה בעולם. שווי החברה עומד על 5-4 מיליארד דולרים. נבזלין בן ה-44 מחזיק בכ-8% ממניות החברה.
בשנת 2004 נעצר חודורקובסקי על-ידי השלטונות הרוסיים ונידון ל-9 שנות מאסר בפועל על עבירות של הלבנת הון והעלמות מס.
תומכיו טוענים שהמעצר התבצע על-רקע התחזקותו הפוליטית של האיש, וחששו של הנשיא פוטין ממנו.
זמן קצר לאחר מעצרו של חודורקובסקי, עלו לישראל מכח חוק השבות שלושה משותפיו היהודים: ליאוניד נבזלין, מיכאל דובוב ומיכאל ברודנו.
לאחר שנבזלין הצליח לחמוק לישראל, הוצא צו מעצר נגדו ברוסיה, בעילה של חשד להונאה ולהעלמת מס בהיקף של מיליארדי דולרים, בדומה לאישומים שהוטחו בעמיתו חודרקובסקי.
כעבור מספר חודשים, הוצא צו מעצר נוסף נגד נבזלין בעילה שונה לחלוטין וחמורה בהרבה - חשד למעורבות ברצח.
לטענת הרשויות הרוסיים, נבזלין חשוד כמי שהיה מעורב ברצח ובהוצאת חוזים לרצח בשנת 2002. הוא חשוד, בין היתר, בכך שדרש מקצין הביטחון של "יוקוס" לארגן את חיסולם של שני בני משפחה אחת, בני משפחת גורין. כן הוא חשוד בניסיון לרצח של מספר גורמים ממשלתיים בסוף שנות ה-90' ובראשית שנות ה-2000.
לטענת רשויות התביעה, כל החיסולים או הניסיונות לחיסולים נבעו מהרצון לדחוק הצידה דמויות שהפריעו לחברת הנפט "יוקוס" או לנבזלין עצמו להתקדם.
עיתון רוסי אף טען כי בעלי המניות בחברה ובתוכם נבזלין, שילמו 200 מיליון דולר לארגון פשע קווקזי, כדי שזה יחסל את נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.

בתחילת חודש יולי 2005, הגישה מערכת התביעה הרוסית למשרד המשפטים בישראל, בקשה להסגרתו של נבזלין בגין העבירות שפורטו לעיל.
דוברו של נבזלין אמיר דן, טען לאחר פרסום בקשת ההסגרה כי:"הקרמלין מנסה למחוק מהמפה הפוליטית את הבעלים של "יוקוס" הנאבקים על הדמוקרטיה ועל חופש הביטוי ברוסיה ואשר העזו לצאת נגדו. רוסיה חוזרת לתקופה חשוכה בה עבריינים ואנשי ק.ג.ב ניהלו את השלטון ורדפו את מתנגדיו. למטרה זו משתמש הקרמלין ברשויות אכיפת החוק הרוסיות הכפופות לו על-מנת לתפור תיקים בזה אחר זה".
בראיונות שהשמיע בעיתונות, חזר נבזלין עצמו על טענות אלו באומרו כי הרדיפה נגדו היא פוליטית. הוא טען כי "פוטין הוא תוצר מובהק של הדמגוגיה הישנה של הק-ג-ב", וכי "פרקליטות המדינה ברוסיה היא מכשיר בידיו של הקרמלין, ומערכת המשפט איננה עצמאית... חייהם של מאות ואף של אלפים ניזוקו לעד עקב התעללות של השלטונות הרוסיים, שהפרו זכויות אדם בסיסיות ואת החוק פעם אחר פעם".

כאמור, הגיש אתמול חבר הפלמ"ח לשעבר אליעזר שמעוני עתירה לבג"צ בדרישה לשלול את אזרחותו של נבזלין.
בעתירה, כותב עורך דינו של שמעוני, כי לאחר שנודע לעותר, כי שר הפנים הקודם העניק אזרחות ישראלית, למר ליאוניד נבזלין למרות שהוצא נגדו ברוסיה צו מעצר, פנה לשר המשפטים בדרישה שישקול את שלילת אזרחותו.
לדבריו, בתשובה שקיבל משר המשפטים נכתב כי הפניה הועברה לטיפול היחידה לפניות הציבור במינהל האוכלוסין.
בעקבות התשובה, פנה מר שמעוני למנהל האוכלוסין. רכזת פניות הציבור במנהל, טענה בתשובתה לשמעוני כי "בהתאם לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981, לא ניתן למסור מידע בעניינו של מר נבזלין, אלא אם יוצג ייפוי כח בשמו".
מר שמעוני לא התייאש ופנה ליועץ המשפטי לממשלה. אך גם כאן נכונה לו אכזבה. תוך יומיים מיום פנייתו, קיבל העותר תשובה ממנהלת לשכתו של היועץ המשפטי לממשלה, ובה נאמר כי הפנייה הועברה לטיפול לשכת פרקליט המדינה. לאחר ארבעה ימים נוספים קיבל העותר תשובה סופית לפנייתו מסגן פרקליט המדינה.
בתשובה נאמר כי: "הכתובת המתאימה לפניות בנושא זה הינו שר הפנים, ואין זה מסמכותינו להידרש לעניין."

לאחר מאמציו המרובים ולאחר שלדבריו, נמנעו היועץ המשפטי לממשלה ושר הפנים לפעול בנושא ואף התחמקו מפניותיו, פנה כאמור שמעוני לבג"צ שיכריע בנושא.

בהמשך העתירה, מפרט עורך דינו של שמעוני את השיקולים המשפטיים לשלילת אזרחותו של נבזלין.
לטענתו, תעודת העולה ואזרחותו של נבזלין נקנתה לו מכח השבות, עקב היותו בן לעם היהודי.
בטופס הבקשה לתעודת העולה עליו חתם, נדרש נבזלין להצהיר כי לא עבר עבירה פלילית וכי איננו מבוקש על-ידי המשטרה של מדינה כלשהי.
מכיוון שלטענת העותר, שיקר נבזלין בהצהרה זו, יש לשלול את ממנו את תעודת העולה על-פי סעיף 11 (ב) לחוק הכניסה לישראל בו נכתב כי "שר הפנים רשאי בהחלטה מנומקת, לבטל אשרת עולה ותעודת עולה שניתנו לפי חוק השבות, תש"י-1950 3, אם הושגו על-ידי מתן ידיעות כוזבות".

את אזרחותו של נבזלין, מבקש העותר לשלול בהתאם לחוק האזרחות בו נכתב כי "שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם הוכח להנחת דעתו שהאזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים".

בנוסף, טוען שמעוני, כי גם אם יחליט שר הפנים שלא לשלול את אזרחותו של נבזלין עקב טענות אלו, הרי שישנו צורך בסיסי לעשות כן על-מנת להגן על מדינת ישראל ולא לסכן את שלום הציבור.
טענה זו גובתה בעתירה בפסיקה של בג"צ משנת 1998 בעניין חוק השבות בו נכתב כי: "החשש שמא מדינת ישראל, במצבה כיום, תיראה בסיס נוח לפעילות של עבריינים ממדינות אחרות, מצדיק יד קמוצה יותר במתן אשרות, תעודות ואזרחות, כאשר יש יסוד לחשוב כי מדובר בעבריינים המבקשים לעלות לישראל כדי להמשיך כאן בפעילות פלילית".

בסיכום העתירה, מבקש שמעוני משר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, לקבל החלטה בעניין אזרחותו של נבזלין ובעניין בקשת הסגרתו, ובכך למלא את סמכויותיהם החוקיות.