החינוך המתמטי בישראל - לאן?

מאות מורים, חוקרים ואנשי חינוך השתתפו אתמול (11.10.06) בסימפוזיון מומחים בנושא החינוך המתמטי בישראל, שהתקיים בטכניון, בהפקת המרכז הארצי "קשר חם" לקידום מקצוע המתמטיקה בישראל.

במהלך הדיון נמתחה ביקורת חריפה על צורת לימוד המקצוע בבתי הספר התיכוניים. "עבור רוב הציבור, בחינת הבגרות במתמטיקה, ברמה של שלוש יחידות, היא בדיחה", אמר פרופ' דן עמיר, לשעבר רקטור אוניברסיטת תל אביב, המכהן כיום כראש ועדת המקצוע מתמטיקה, המייעצת לשרת החינוך. הוא הוסיף: "כל המערכת במדינת ישראל, מוכוונת - לא ללימוד - אלא להכנה לבגרות. ספרי הלימוד הישנים הוחלפו בקבצי שאלות לבגרות. באופטימיזציה, המורה לא ילמד מה שלא יופיע בבחינת הבגרות".

ביום העיון הסתמנה המגמה לביטול שיטת הצבירה בבחינות הבגרות במתמטיקה. על-פי השיטה כל אחת מרמות הקושי בבחינות הבגרות במתמטיקה מורכבת כיום משלושה שאלונים. לכל רמה יש שני שאלונים משותפים (שאלון משותף לרמת שלוש יחידות ולרמת ארבע יחידות, שאלון אחר משותף לרמת ארבע ולרמת חמש יחידות). השיטה נועדה לעודד תלמידים לעבור לרמה גבוהה יותר.

"שתי הבחינות הראשונות מתוך השלוש של הרמה הנמוכה ביותר (3 יחידות) מוגבלות לשאלות מתוך מאגר מצומצם נתון. שתי הבחינות האלה הפכו לחוכא ואיטלולא ורוב הניגשים עוברים אותן בציון של קרוב למאה. הפיחות המתמשך ניכר בחומר וברמה הנדרשים גם בחמש יחידות. התוצאה היא שהחומר האנושי מגיע לאוניברסיטאות או לצבא, כשהוא נופל באיכותו במידה ניכרת מזה שהינו רגילים לו בדורות הקודמים", אמר פרופ' עמיר.

תפיסה שונה הציגה פרופ' ליאורה לינצ'בסקי מבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית. "גם למתקשים במתמטיקה, מגיע ליהנות מהלימוד ומבוהק בעיניים", אמרה. "זו אינה זכות שצריכה להישמר רק למצטיינים. מדוע אנשי החינוך נבהלים מהגדלת אחוז המצליחים? 114 אלף תלמידים הגיעו בשנה שעברה לקבוצת הגיל הרלוונטית לבחינות הבגרות. אני לא נבהלת מכך שרק -44% מתוכם נמצאו זכאים לקבלת תעודת הבגרות,, אלא מ- 56% הנותרים. אלו ילדים שנולדו לפני 18 שנים ולפני שש שנים הם איבדו את הבוהק בעיניים. 64 אלף תלמידים לא עברו את חדר המיון שלנו. זה אנחנו שלא הצלחנו".

"איך ייתכן", הוסיפה פרופ' לינצ'בסקי, "שאין באוניברסיטאות מסגרת השתלמות שתעזור למורים להתמודד עם האוכלוסיה הענקית הזאת? טיפול אינטנסיבי וממוקד באלפי תלמידים אלה והכנסתם למעגל זכאי הבגרות, ישנה את הסדר החברתי, אך המערכת חוששת משינוי כזה".