יותר ממיליון ש"ח פיצוי לעובד שנפגע עקב רשלנות

שופט בית משפט השלום בירושלים, משה בר-עם, פסק יותר ממיליון ש"ח פיצויים לעובד שנפגע בידו עקב רשלנות של חברה ליצור מוצרי גומי שבה עבד.

התובע, מסגר בהכשרתו, החל בעבודתו במפעל החברה בתחילת שנת 1995, במחלקת האחזקה, ועסק בחיתוכי גומי. במהלך תקופת עבודתו, ביקשה החברה להקים במפעלה גלריה מברזל. לבקשת החברה, סייע התובע בהקמת הגלריה, ועסק בעבודות מסגרות, לראשונה מאז החל לעבוד בחברה, ולמרות שעבודתו בחברה היתה כאמור בחיתוך גומי.

במסגרת העבודה, נדרש התובע לחתוך קורות ברזל על-ידי מסור דיסק. במהלך העבודה, פגע הדיסק בידו הימנית של התובע וגרם לו לפציעה קשה בכף היד. התובע הובהל באמבולנס לחדר המיון בבית החולים אסף הרופא ושם אובחן קרע בשורש כף יד ימין. הפציעה החמורה לוותה בחוסר תחושה ומוגבלות בתנועת האצבעות.

בעקבות התאונה, אושפז התובע בבית החולים ועבר ניתוח בהרדמה כללית לתיקון הנזק בידו. התובע עבר במשך שנתיים טיפולים רפואיים רבים. מאז התאונה לא שב התובע לעבודתו בתור מסגר.

לטענת התובע, נמנעה החברה מלרכוש מסור וציוד מתאימים לחיתוך קורות הברזל משיקולי תקציב. לדבריו, נאלץ להשתמש בדיסק לעבודות כלליות. יצוין שלאחר התאונה, רכשה החברה מסור מתאים לעבודה מסוג זה.

עוד טען התובע, כי עבודת החיתוך בוצעה בדרך לא בטיחותית ובניגוד להוראות היצרן, כאשר הוא נאלץ לכרוע על ברכיו על-מנת לחתוך את הקורות. כמו כן, לא עבר התובע תדריך מפורט בדבר הוראות הבטיחות לשימוש בדיסק והסיכונים הכרוכים בביצוע העבודה.

מנגד, טענו בחברת הגומי כי שיטת העבודה שהונהגה בחברה היתה בטוחה לחלוטין וזו נקטה בכל אמצעי הבטיחות הסבירים. עוד הוסיפו, כי "הדיסק היה תקין... ופגיעת התובע אינה קשורה לדיסק ולדרך השימוש בו, אלא לנסיבות אחרות...". לטענתם, מדובר בעובד מיומן שמסגרות היא תחום הכשרתו.

מנהל החברה טען בעדותו, כי "הוראות הבטיחות ושיטת העבודה היו ידועים לתובע, אשר לכאורה, נטל סיכון מדעת ובחר, באופן ברור וגלוי לעין, על אף האמור, לבצע את פעולת חיתוך הפרופיל, כשזה מונח על רצפת המפעל".

השופט כאמור, קיבל את טענות התובע. בפסק הדין שניתן שלשום, קבע השופט בר-עם, כי "במקום בו התובע משתמש בדיסק בניגוד להוראות היצרן ומבצע את חיתוך הפרופיל בכריעה, כשאחיזתו איננה יציבה, היה זה אך טבעי לצפות כי השימוש בדיסק, בדרך זו, מסוכן ועלול לגרום לתאונה".

באשר לאחריות החברה כלפי עובדיה פסק השופט, כי "מהחובה הכללית הגורפת המוטלת על המעביד לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי להבטיח תנאי עבודה וסביבה בטוחה ואופטימלית, נגזרות חובות משנה ובין היתר, החובה להנהיג שיטת עבודה בטוחה, אשר תשמור על העובד מפני סיכון בלתי סביר וכן החובה להעמיד את העובד על קיומן של סכנות אפשריות במהלך ביצוע עבודתו".

לטענת השופט "בחינת מכלול הראיות מלמדת בעליל כי החברה כשלה במילוי אחריותה כלפי התובע". השופט דחה את טענות החברה בדבר אחריותו של התובע לתאונה. לדבריו, אין לומר כי התובע נפגע משימוש סביר ורגיל בדיסק ובשל טעות אנוש וחוסר זהירות מצידו.

בסיכום פסק הדין, חייב השופט את החברה לשלם לתובע 1,168,092 ש"ח פיצוי עבור הכאב שסבל ואובדן יכולת העבודה.