אלצהיימר: להזכיר את מה שנשכח

החיים שלנו הם כמו שטיח, ארוג מהזכרונות של אנשים ואירועים. חלק מהחוטים כהים, אחרים בהירים. השטיח היחידני שלנו זוהר בצורה חיה ביותר במוח שלנו, מזכיר לנו מי אנחנו, היכן היינו ומה עשינו.

מחלת אלצהיימר 'שודדת' בהדרגה את הזכרונות היוצרים את השטיח. אפשר לעזור ולתקן חורים אלו על-ידי יצירת מאגר מוחשי של מזכרות - באלבום, סרט וידאו או קלטת אודיו.

האנשים המטפלים הופכים לזכרון עבור בני משפחתם הסובלים מאלצהיימר. על-ידי איסוף מזכרות, אפשר להביא אירועים חשובים וחוויות מעברו של החולה אל ההווה. אתם למעשה הקשר להיסטוריה של חייו, או חייה.

"אחסון זכרונות חיצוני"

ניתן לשמור על זכרונות בדרכים שונות. אפשר:

- לכתוב אותם ביומן
- להכין אלבום הדבקות עם תמונות, גזירי עיתונים, מכתבים וגלויות, כרטיסי ברכה, רישומים, שירה וחרוזים.
- אחסנו זכרונות בקופסא מיוחדת או בשידה.
- הכינו קלטת וידאו או אודיו של סיפורים אישיים.

ערכו ראיון עם יקירכם

תרצו אולי להתחיל בראיון עם קרובי משפחה או חברים שיספרו על ההיסטוריה המשפחתית שלו, או שלה, הלאומיות, המורשת, מנהגים וחגיגות. שאלו על הספורט האהוב עליו, ספרים, מוזיקה ותחביבים אהובים. אפשר גם לשאול על אירועים תרבותיים והיסטוריים. לכו אחורה לאורך כל הדרך עד לילדותו. משחקי ילדות, בתים וחיות מחמד הם נושאים טובים בתור התחלה. עם התקדמות האלצהיימר, יקירכם יוכל לזכור פחות ופחות אירועים שקרו לאחרונה.

זוהי הזדמנות מצויינת להעלות זכרונות, פעילות שרוב האנשים הסובלים מאלצהיימר נהנים ממנה מאוד. בהתאם למצב הזכרון של יקירכם, תרצו אולי גם לראיין את השכנים, עמיתים לשעבר מהעבודה, חברים ותיקים וקרובי משפחה אחרים ולתעד את זכרונותיהם.

עזרה בתיעוד

מקורות אחרים למידע יכולים לכלול מכתבים ישנים, מסמכים חשובים או התכתבויות אישיות. אפשר להכין העתקים של תמונות בעלות ערך ומכתבים כך שלא יהרסו או יתקלקלו. לסוגים אלו של אלבומים יש בדרך כלל שימוש רב.

על-ידי יצירה של סיפור חיים, תוכלו להזכיר ליקירכם את כל הדברים החיוביים שעשה במהלך חייו ועדיין יכול לעשות. גם לאחר שהזכרונות שלו מתחילים להתפוגג ולהעלם, יצירת סיפור חיים מראה כי אתם מעריכים ומכבדים את המורשת שלו. היא גם מזכירה לכם מי היה האדם שכל כך אהבתם לפני שמחלת האלצהיימר פגעה בו.