מיץ רימונים מגן על המוח

כוס מיץ רימונים ביום - מיץ עשיר בחומרים נוגדי חמצון - יכולה לצמצם בצורה משמעותית הצטברות פרוטאינים הקשורים למחלת אלצהיימר, אלו הנתונים העולים ממחקר שנעשה בבעלי חיים בארצות הברית.

המחקר הוא הראשון המראה השפעות מועילות (הן התנהגותיות והן בהיבט של מחלת עצבים) של מיץ רימונים במודל של בעלי חיים עם מחלת אלצהיימר.

מחלת אלצהימר היא הצורה הנפוצה ביותר של דימנציה והיא משפיעה כיום על יותר מ- 13 מיליון בני אדם בעולם כולו. למרות שהמנגנון של אלצהיימר אינו ברור, יותר ויותר מחקרים הראו כי הגורם הוא הצטברות פלאק משכבות של ביתא-עמילואיד. שכבות אלו קשורות לעלייה בנזק לתאי המוח ולמוות כתוצאה מלחץ של חמצון.

ההגנה שהציעו הפוליפנולים מנוגדת למעשה ללחץ החמצון.

כיצד בוצע המחקר

החוקרים הוסיפו לתזונה של העכברים מיץ רימונים. סוג זה של עכברים הונדסו גנטית כך שיבטאו במידה משמעותית את חלבון המוצא לעמילואיד (APP) - הגורם להתחלה מוקדמת של הדרדרות נוירולוגית ולאחר מכן למחלת אלצהיימר.

בין הגילאים 6 ל- 12.5 חודשים, העכברים חולקו לשתי קבוצות וקיבלו מים רגילים או מיץ רימונים העשוי מתרכיז רימונים מהול.

הערכה של התפקוד הקוגנטיבי נעשתה על-ידי חשיפת העכברים למשימה במבוך מים, שדרשה מהחיות לשחות ולמצוא גשרונים למעבר בבריכת המים. ככל שהביצועים השתפרו, הצטמצם הזמן שלו נזקקו העכברים כדי לצאת מהמבוך.

העכברים שקיבלו מיץ רימונים הצליחו במשימת המבוך מהר יותר (בכ- 35%) ושחו במסלולים ישירים יותר (3,750 ס"מ פחות בממוצע) מאשר העכברים בקבוצה שלא קיבלה את המיץ.

כאשר בדקו החוקרים את כמות מרבצי הביתא-עמילואיד בקליפת המוח של העכברים, הם גילו כי אצל הקבוצה שקיבלה את תוספת מיץ הרימונים היתה כמות נמוכה ב- 50% של פרוטאין מאשר אצל הקבוצה שלא קיבלה את תוספת המיץ.

מרכיבי הפלא: פוליפנולים

המחקר נעשה בעקבות מחקר אפידמיולוגי שחקר את התפקיד האפשרי של מיצי פירות וירקות בהורדת הסיכון לאלצהיימר, תוצאה שנמצאה קשורה גם היא לפוליפנולים, יותר מאשר לתכולת הוויטמינים של הפירות והירקות.

החוקרים, מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת Vanderbilt, גילו כי אנשים ששתו מיצים 3 פעמים בשבוע או יותר נטו ב- 76% פחות לפתח סימנים למחלת אלצהיימר מאלו ששתו פחות ממשקה בשבוע. למסקנות אלו הגיעו לאחר שלקחו בחשבון צריכה של ויטמין E, C ו-ביתא קרוטן.

נדרשים מחקרים נוספים

מאחר שזהו המחקר הראשון הבוחן את הפוטנציאל המגן של תרכיז הרימונים והפוליפנולים נוגדי החמצון אותם הוא מכיל, עדיין יש צורך במחקרים נוספים, הדגישו החוקרים.

הנתונים מבוססים על תרכיז רימונים מבלי שנעשה ניסיון על-ידי עורכי המחקר להבדיל בין הביוכימיקלים האקטיבים בפרי המציעים הגנה עצמאית, או תוך שיתוף פעולה עם חומרים אחרים.

המספר העצום של הרכיבים בתרכיז הרימונים, יחד עם הראיות לכך שרכיבים אלו פועלים יחד באופן של שיתוף פעולה, מראה כי בידוד רכיבים מהרימונים לא יהיה יעיל כתוספות מזון.

התוצאות מראות כי יש צורך במחקרים נוספים כדי לתת תוקף לתוצאות ולקבוע את המנגנון של השפעות אלו, כמו גם לבחון האם החומרים בתרכיז הרימונים יכולים להיות שימושיים במחלת אלצהיימר.