"המעצר משמש כאמצעי חקירה"

צוות המעצרים של לשכת עורכי הדין קיים יום עיון בנושא "המעצר כאמצעי חקירה". בפתח יום העיון אמרה יו"ר הפורום הפלילי של הלשכה, עו"ד רחל תורן, שחוק המעצרים הוא אחת האכזבות הגדולות ביותר של השנים האחרונות. "החוק החל כהבטחה ועם כניסתו לתוקף ירדה כמות המעצרים בשליש. אולם, בשנים האחרונות גדלה כמות המעצרים ואף עלתה על זו שהיתה ערב חקיקת החוק", אמרה תורן.

יו"ר צוות המעצרים הארצי, עו"ד יורם סגי-זקס, התייחס אף הוא לעלייה הדרסטית בהיקף המעצרים עם חקיקת חוק המעצרים. לדבריו, בשנת 1996 נרשמו 44 אלף מעצרים, ואילו בשנת 2005 - נרשמו 51 אלף מעצרים. לעומת זאת, כמות הפשיעה המדווחת לא עלתה כלל במהלך השנים, כך שהעלייה בכמות המעצרים לא יכולה להיות מוסברת באמצעות העלייה בפשיעה. עוד הוסיף עו"ד זקס, שחלק ניכר מהעבירות שבגינן עוצרים הן עבירות רכוש, דבר המעיד על כך שהחוק, הקובע שאין עילת מעצר בעבירות רכוש, לא הופנם.

רפ"ק גילי פרידמן, ראש משרד חקירות ומודיעין של המשטרה, השיב לעו"ד זקס כאשר טען כי במשטרה שמים דגש על אכיפה בעבירות רכוש וזאת במגמה לשפר את תחושת הביטחון האישי של האזרחים. לדבריו, מטרת המעצר היא ביצוע פעולות חקירה, ובהתחשב בזמני הדיונים בבית המשפט ובמשך המעצר הראשוני (24 שעות בלבד) - הארכת מעצר היא בלתי נמנעת.

השופטת בדימוס, דליה דורנר, אמרה שחוק המעצרים נותר בגדר רטוריקה ורוח החוק אינה מקוימת הלכה למעשה. לדבריה, המעצר אכן משמש כאמצעי חקירה, בהתחשב בעובדה שרק ב- 25% מהמקרים מוגשים כתבי אישום. "יש הבדל מהותי בין עבירות אלימות לעבירות רכוש. בעבירות אלימות יש לבדוק מסוכנות ואם היא קיימת יש לעצור, אולם אין לעשות שימוש בכלי המעצר באופן מכני וסתמי".

עוד הוסיפה דורנר ואמרה, כי אין להרפות מהנושא וכי יש להמשיך להיאבק על קיום החוק. "המעצר הוא האמצעי האחרון שיש להשתמש בו", אמרה דורנר.

לדבריה של דורנר הצטרף ד"ר גיא רוטקופף מהמכללה למנהל, שאמר אף הוא, כי המעצר מהווה כלי חקירה. לדבריו, הרטוריקה היא שהשוטר אומר לנחקר - אם תודה לא יהיה צורך בהמשך הליכי החקירה ואז תשוחרר. "חוקרים מרבים לאיים במעצר על-מנת לשכנע חשוד לשתף פעולה בחקירתם", אמר רוטקופף.

עוד הוסיף, שהשופטים מניחים שהשוטרים אובייקטיביים ואוטומטית מאמינים להם. "הם מתעלמים מהמוטיבציה של השוטר, מהכעס של השוטר על החשוד המסרב לשתף פעולה".

עו"ד ששי גז ביקש להסב את תשומת הלב לזמן הקצר המוקדש לדיוני המעצר, לתנאי המעצר ולעיכובים בשחרור. לדבריו, יש לקיים ביקורת על השוטרים העוצרים. "יש למנות שופט בדימוס שיבדוק את הליך המעצר, על-מנת להרתיע שוטרים, ולבדוק אם השוטרים עומדים בהתחייבויות שפורטו בדוח הסודי לשופט", אמר גז.