מי העד של אלומות-אולמרט בעסקת השוחד

חברת אלומות מסתירה את זהותו של העד החדש "ששלפה" בפרשת השוחד לראש הממשלה, אהוד אולמרט, בעסקת רכישת הדירה בכרמיה בירושלים. כמו-כן ממאנת החברה למסור פרטים בדבר ההצעה שקיבל, מלבד טענתה כי הוצעה לו אותה דירה, כביכול, באפריל 2004 תמורת 1.1 מיליון דולר, בעוד שלאולמרט היא נמכרה לטענתה במחיר גבוה יותר - 1.2 מיליון דולר.

מבדיקה שערכנו עולה, כי העד, שגוייס עתה לאחר שיבעה חודשים במהלכם נחקרת הפרשה על-ידי מבקר המדינה, רכש קודם לכן מאלומות יחידה אחת בפרויקט שזו מקימה ברחוב תל חי 2 בירושלים (פינת כ"ט בנובמבר), ואת שיטחה חילק לשתי דירות. במילים פשוטות: בין העד לבין אלומות ישנם קשרים ואינטרסים כספיים. מהבדיקה עולה עוד, כי לטובת הקונה - ששמו טרם נמסר, כאמור, על-ידי החברה, נרשמה הערת אזהרה על שתי הדירות:

* ע"ש מנחם איתן ושושנה איתן - נרשמה במקביל משכנתה על-סך 445 אלף דולר;

* מרדכי שוחטמן ושלומית שוחטמן - נרשמה במקביל משכנתה על-סך 445 אלף דולר.

ככל הנראה, העד הוא אחד מהאישים הנ"ל. תגובת מנחם איתן טרם הושגה. מרדכי שוחטמן אליו פניתי אמר שאינו מעוניין להגיב.

מבקר המדינה הודיע רשמית, כי הוא יזמן את העד לקבלת עדותו. לאחר מכן יכריע, האם יש לעדות החדשה השלכה לגבי הממצאים בפרשת השוחד שקיבל אולמרט.

נדגיש כאן, כי שאלת המחיר - אולמרט קיבל הנחה בהיקף של מאות אלפי דולרים בהשוואה למחיר השוק כפיש היה בעת ביצוע העסקה - הינה רק אחד המרכיבים בעסקת השוחד. המרכיב החמור לא פחות הינו: האם אולמרט ואנשיו פעלו בעיריית ירושלים, באופן בלתי חוקי, כדי "לסדר" אישורים והיתרים לחברת אלומות המקימה את פרויקט כרמיה בירושלים. התשובה לכך הינה חיובית, ועל-כך יידרשו, בסופו של דבר, ליתן את הדין.

לעד הוצעה עסקה נחותה ומסוכנת

במקביל, הולכים ומתבררים פרטים חדשים אודות ההצעה שקיבל כביכול העד. פרטים אלה מעידים כי דברי העד אינם רלוונטיים, כלל וכלל, לעסקה עם אולמרט, ולכן אין בהם כדי להפריך את המידע לפיו קיבל אולמרט שוחד מחברת אלומות. נהפוך הוא: דברי העד דווקא מצביעים על כך שלאולמרט הוצעה עסקה טובה ובטוחה בהרבה, דבר שהיה צריך לבוא לידי ביטוי במחיר, באופן משמעותי יותר. הנה כמה מהם:

* מהמכתב ששיגר עו"ד שי גרנות, בא-כוחו של אותו עד, עולה כי הוצעה לאותו עד באפריל 2004 עסקה נחותה יחסית, ואין מדובר כלל וכלל באותה עסקה שבוצעה בסופו של דבר עם אולמרט;

* אותו עד קיבל באפריל 2004 פרטים מטעים מבעל השליטה בחברת אלומות, גיל מסטיי. כותב עו"ד גרנות במכתבו אל המבקר: "מר מסטיי הסביר למרשי, כי טרם רכש את מלוא הזכויות בפרויקט וכי טרם מכר דירה כלשהי...". אלא שדברי מסטיי, כאמור, מטעים: באותה עת טרם רכשה אלומות אף לא חלק אחד מהמבנה שהינו בן חמישה חלקים. הרכישה הראשונה (על-פי הסכם סופי ומחייב) נערכה רק ב- 1 באוגוסט 2004. הנה כי כן: בידי אלומות לא היה כדי להציע לו, בפרויקט זה, ערבויות קשיחות, כמקובל.

* בסעיף 11 למכתבו, שחלקו ממנו פורסם על-ידי העיתונאי רביב דרוקר בערוץ 10, כותב עו"ד גרנות: "העסקה נראתה למרשי עסקה מסוכנת, בשל חוסר הוודאות במרכיבים רבים בה. לאור החשש ממצב הזכויות בנכס והעדר לוח זמנים מוגדר למסירת הדירה, החליט מרשי שלא לרכוש את דירת הקרקע ברחוב כרמיה 8".

* לאולמרט, לעומת זאת, הוצעה עסקה נטולת סיכון כלכלי אמיתי: ניתנו ערבויות קשיחות, לרבות הערת אזהרה על-שתי יחידות באותו נכס שנרכשו זמן קצר קודם בסכום כולל של 1.5 מיליון דולר; נקבע לוח זמנים מפורט מאוד ותנאי יציאה; ולמעשה, חלקים ניכרים מהמבנה תוכננו לפי הזמנתו. במקרה הגרוע ביותר, ואם למשל לא תצליח אלומות לבנות את הפרויקט כלל וכלל, הרי שבידי אולמרט יוותרו הנכסים/הביטחונות שערכם עלה מאוד, ובמקור שילמה אלומות עבורם 1.5 מיליון דולר (!) לעומת 1.2 מיליון דולר ששילם אולמרט לפי ההסכם.