אינני חדל מלשאול עצמי האם לא היה קרבנם לשווא

ערב פרישתו מתפקיד הרב הצבאי הראשי, שיחרר תת-אלוף הרב ישראל וייס קיטור לחלל האוויר במכללה לפיקוד ומטה בגלילות, קיטור שצבר במשך 6 שנים - בעיקר בשנתיים האחרונות. בנאום פרידה ארוך ומקיף, ערוך היטב ובלתי מתפשר, שיתף (ד', 27.9.06) הרב וייס את מאות האישים שבאו להיפרד ממנו עם סיום התפקיד.

השבת, הכשרות והגיור בצה"ל, וכן שגרת יומו של הרב וייס אומנם פתחו את הדברים, אך הנושאים הכואבים שבאו אחריהם הם שהידהדו באולם הרבה אחרי שסיים לדבר. ההינתקות ותוצאותיה, תחושת הרדיפה של וייס עצמו ומה שהגדיר "מלחמות היהודים". "אמת, לא הכל ורוד. לעיתים אף שחור הוא הצבע, ואולי גם הטבע האנושי, שכן מלחמות היהודים הן הקשות והכואבות מכולן".

אל המשא הנוקב הטריחו את עצמם להגיע ולשמוע שורה של אישים, ביניהם שרים ואלופים וכן יו"ר האופוזיציה בנימין פוטין. חלקם היו מיריביו ואולי באו "לוודא" שאחרי שלושים שנה ברבנות הצבאית הוא באמת עוזב. הרב וייס אומר כי רבים היו שרצו לראות במפלתו. הדימוי בו הוא נוקט הזכיר את נאום הנחשים של הרמטכ"ל הקודם משה יעלון שדיבר על כך שבקירייה הוא הולך עם נעליים גבוהות מפני הנחשים. "מיום שהתמניתי, אולי יותר נכון - מן הדקה שהתמניתי הבנתי שיש מי שקם בבוקר, וכנחש - משימתו להכיש, כ[?] שאוכלת את ולדותיה הוא מבקש לממש את 'איש את רעהו חיים בלעו'. נדהמתי עד כמה עמוקה היא השינאה שמסוגל לרדת אליה האדם, ועד כמה מקפידים אנשים שרוממות אל בגרונם, כמו גם בחזותם החיצונית... אבל הם אינם מקפידים, אלא מקפדים אדם חי על לא עוול בכפיו. על בשרי למדתי שיש לפעמים 'מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו'. והם יָצאו מן החורים והסדקים של החדרים האפלים, כשהם אינם חרדים מיום הדין ומיום התוכחה, שהרי להם ככל הנראה הותרה הרצועה של לשון הרע והוכשרה הרכילות. והותר שפך הדם ודם האדם שהתיר להקיזו במגע-קסם של גלישתם העכורה באתרים האפלים" (באינטרנט, ע.י). אבל אמרתי גם שאפילו יש מישהו שמשמיע קולות בלתי אנושיים - שיירת הרבנות הצבאית על משימותיה, יעדיה וארגניה עוברת על-אפם ועל-חמתם של מי שייחלו והתפללו שלא אסיים - ואף לא את שנת כהונתי הראשונה - והנה אני כאן. ניצב לפניכם היום בענווה וביראה, אך בקומה זקופה וגאווה שהם תוצאה ישירה של עשייתנו המשותפת.

בלי סקופים איש לא היה יוצא מן הסעודה החגיגית המפוארת שנערכה לכבודו של וייס, וגם זה הגיע. אחרי טענות שהופנו כלפיו על כך שעשה ברבנות בתקופת ההינתקות כבתוך שלו ומבלי לקבל את דעת גדולי הרבנים נקב וייס גם בשמות, ואומר כי גדולי תורה מכל החוגים הם שהורו לו לנהוג כפי שנהג. "אני מבקש להצהיר בזאת, שעשיתי זאת הן מתוקף ומחובת תפקידי והן מכוח הגיבויים ההלכתיים היציבים והיצוקים שקיבלתי מגדולי ישראל, ובראשם הרב עובדיה יוסף שליט"א, הרב מרדכי אליהו שליט"א והרבנים הראשיים לישראל, ועוד רבנים רבים-רבים נוספים", אמר וייס.

בסרט שהוקרן באירוע לכבודו של וייס נראה הרב עובדיה יוסף מרעיף עליו שבחים, ואומר: "הוא לא עשה דבר מבלי להתייעץ איתי, והלך איתי יד ביד לכל מהלך". תוכנית ההינתקות הפנתה חלק ניכר מאור הזרקורים לקירייה בתל אביב, שם מלבד הרמטכ"ל דן חלוץ יושב גם הסגל הבכיר ברבנות הצבאית הראשית. הכל ציפו לשמוע מה יעלה בגורלו של מי שעומד בראש הפירמידה מצד אחד, אך מגדיר את עצמו כתלמידו של הרב אברהם שפירא מצד שני.

"אם מורי ורבי, הרב אברהם שפירא, יורה לי לפשוט את מדי - אעשה זאת מיד", פלט הרב וייס בראיון עיתונאי ערב ההינתקות, והצליח לקומם עליו את הצמרת הצבאית. כשמונה חודשים לאחר מכן מיאה הרבנות הצבאית בפיקודו את אחד התפקידים המרכזיים והרגישים במבצע הזה - פינוי בית העלמין של גוש קטיף, ווייס הפך מאהוב לשנוא, כלשונו, דווקא בציבור שלו. מראות ההמון הפלשתיני עושה שמות בבתי הכנסת ביישובים החרבים, והעובדה שהרב וייס לא פעל בנושא די הצורך, רק הוסיפו שמן למדורה.

"לצערי, הפכתי באחת מבעל ברית לשאינו, מאהוב לשנוא, מהאיש שלנו לאיש שלהם". לרב וייס אין עוד מה להפסיד מהתבטאויות פוליטיות כשהוא בימיו האחרונים כחובש מדים, ואת האירוע החגיגי לכבודו ניצל דווקא למתן הסברים, או אם תרצו - שלב הטיעונים לעונש.

למרות שהעיד על עצמו כמי ששם את שמירת השבת בצה"ל בראש מעייניו - וייס רחוק מלהיות מרוצה מן התוצאות. "[יעדו כי] אני מנהל כמעט בכל ערב שבת אל מול אלופי צה"ל, ועל המחיר שאני משלם אולי מחוסר נחמדות אישית - שולי בעיני, אל מול האמת המשולבת בדי שמיים. על מלחמתי יעידו דרך-משל שלושת שיחותי הראשונות עם הרמטכ"ל, שהיו בשבוע הראשון להתמנותו. וכולנו נסבנו אלא על הצורך שבמניעת חילול שבת. לסיכום, אני קובע בצער כי השבת לא תופסת עדיין את מקומה הראוי לה, כיאה לצבא יהודי המחוייב לתורת ישראל.

מהליך הגיור הבלתי שגרתי והמזורז הוא חשש עם כניסתו לתפקיד, ובהמשך התחוור לו, לדבריו, כי המדובר באחד הפרויקטים המבורכים שנעשים בצה"ל למען השרשת הזהות היהודית. הוא מצא נקודות אור נוספות אותן מנה. רמת הכשרות במטבחי צה"ל עולה לטענתו קומה, וכיום יכול כל חייל להדר כפי מנהגו. "בתום מלחמות הפכה הרבנות לגוף שאינו תלוי לא במטכ"ל ולא באכ"א (כיום אמ"ש, ע.י), אלא רק בריבונו של עולם. "מלחמתי המתמשכת והבלתי מתפשרת שלא להיות כפוף, לא לאכ"א ולא לאמ"ש, כי אם לאלוקי, לקהילותי ולמצפוני - רק הן הניבו את התוצאות.

ברמז הוא הביע מעין חרטה על ההינתקות ומהלכים חד-צדדיים, אך לא השמיע מילה של התנצלות על החלק הפעיל שנטל במהלך ההינתקות. "אילו הייתי נדרש למשימת ההינתקות פעם נוספת יש בליבי ספק גדול האם לנוכח המציאות הקשה הכואבת והמדממת שאנו חווים ביום-יום היו הרבנים חוזרים על היתרם. כשאני מעלעל באלבום התמונות של בתי הכנסת, בתי המדרש, מוסדות החינוך, האולפנות והישיבות שהיו ואינן ליבי שותת, עיני דומעות, ואינני מוצא מנוח לכף רגלי. איני חדל מלשאול עצמי האם לא היה חורבנם לשווא; האם על החורבן העכשווי ייבנה השלום העתידי והאים בגינו תשקוט הארץ ארבעים שנה.

"יהא אשר יהא - טובת עתיד קיומנו מחייבת את שבועת הנצח שלעולם לא עוד. לעולם לא עוד להינתקות אנושית; לעולם לא עוד להתכנסות אנושית, ולעולם כן לחיבורים האנושיים, האישיים, הציבוריים והלאומיים, ומכל סוג וכמה שיותר.

ניצל את הבמה לעשות פרסום לספרים שהוציא לאור.

"ועכשיו, יורשה לי להציע לכל מי שאוזניו כרויות וכוונותיו אמיתיות לכבד את אנשַי, ממשיכי דרכי, כמו גם את ערך המשכיות הדורות של הרבנות הצבאית. אני קורא למצטרפים החדשים, שאך זה מקרוב באו לרבנות: אנא בנו את קומות הבניין המפואר שבנו קודמי - שלושת הרבנים הצבאיים הראשיים... אמת - ראוי ואף לגיטימי שייעשו שינויים מערכתיים ופרסונליים כאחד, אבל נכון וראוי עוד יותר שייעשו במידה, במשורה, במינון ובמשקל הראוי. כך נהגתי אני בראשית דרכי עת נאלצתי להפריש את ותיקי מערכת הרבנות. עשיתי זאת תוך הקשבה, הליכה מקסימלית לקראת, ומציאת האיזונים הראויים שבין צרכי הפרט לבין צורכי הכלל.

הוא שיגר ברכת הצלחה מירבית בכל מילי דמיטב למחליפו הרב אביחי רונצקי.

כי "לעולם לא תהיה עוד הינתקות". "רדיו קול-חי" שידר היום הקלטה מנאום שנשא וייס במסיבת פרידה, שהתקיימה אמש (ה', 27.9.06).

למסיבה הוזמן גם הרב הנכנס - תא"ל הרב אביחי רונצקי, שלאחרונה, כפי שחשפנו כאן ב-Nfc, החליט הרב וייס שלא לחפוף אותו על התפקיד, בשל ויכוח על מינויים.

"טובת עתיד קיומנו מחייבת את שבועת הנצח שלעולם לא תהיה עוד הינתקות או התכנסות אנושית. אינני מוצא מנוח לכף רגלי. איני חדל מלשאול את עצמי - האם החורבן לא היה לשווא? האם על החורבן העכשווי ייבנה השלום בעתיד? והאם בגינו תשקוט הארץ 40 שנה?", אמר הרב וייס.

שמו של הרב ישראל וייס, ששימש כרב הצבאי הראשי בשנים האחרונות, נכרך עם יישום ההינתקות, שעה שסירב לפשוט מדיו ולהתפטר.

לאחרונה אף גורש בבוז מהלווייתו של החייל סמ"ר יהודה גרינפלד, תושב מעלה מכמש, על-ידי אחותו שושי.

בימים האחרונים הפיצו אנשי "המטה להצלת העם והארץ" אלפי מודעות והודעות טקסט בסלולר בהן קראו לציבור להחרים את הרב היוצא, שעמד בראש הרבנות הצבאית בזמן הינתקות. "על-פי דין תורה, כל זמן שהרב אינו מבקש ברבים מחילה וכפרה מהנפטרים הקדושים, מציבור המגורשים ומעם ישראל, אין להעסיק אותו בשום משרה הקשורה לענייני תורה ומצוות, אסור לצרפו למניין או להעלותו לתורה, ויש להתרחק מכל מגע ומשא איתו", נכתב במודעות.